ויוסף אברהם צז

ובין למעשה דהרב החבי"ב כדי שלא ישאר המקום פנוי שיעור פ' לדעת ר"ת שיחתוך מהקלף מעבר אל עבר ואז נשאה המקום פנוי חלל ושוב אין לנו לומר שנשאר המקום חלול שיעור פ' לדעת ר"ת דלא כתב ר"ת דהוי מקום פ' סתומה אלא כשנשאר המקום פנוי בלא כתיבה אבל אם ההפסקה היה בשביל ריוח נקב של בנתים שאין ראוי לכתיבה אין לחוש כלל וכמ"ש הרא"ה בס' גן המלך סי' ג' עי"ש. והנה כבר תמהנו עליו לעיל כי מדברי הרא"ה אין נראה כן ועוד ק' לי על דבריו כי מדבריו נראה שאפילו יש שיעור שלם שהוא ג"פ אשר אם הוא נקוב אינו מעכב וזה היפך דברי הרא"ה שלא הכשיר אלא דוקא בשיעורא דר"ת שכבר נהגו להכשיר ולא חשו לשיעורא דר"ת אבל בשיעור שלם שהוא ג"פ אשר בזה לא דיבר הרא"ה כלל אם הוא נקוב שהוא כשר ואף את"ל שגם הוא לא הכשיר אלא בשיעורא דר"ת משא"כ האמת מ"מ גם דברי הרא"ה הם היפך דברי הרשב"ץ ומהרלב"ח שלא הכשירו אלא דוקא לפי שאין בו אפי' שיעורא דר"ת שכן כתבו כיון שאין בו שיעור אשר אפילו לדעת ר"ת ואם איתא דכיון שהוא נקוב לא מיקרי הניח מקום פנוי א"כ הו"ל לומר אפילו יש בו שיעור אשר כיון שהוא נקוב אינו מעכב כי שם אינו ראוי לכתיבה אלא ודאי נראה מדבריהם דדוקא לפי שאין בו שיעור אשר וא"כ קשה על הרא"ה איך כתב היפך דברי הרשב"ץ ומהרלב"ח ועוד דדברי הרדב"ז וגם הרב החבי"ב הויא תיובתיה שבנדון דידהו פסלי בתפלין ולא נראה בעיניהם לעשות תיקון כזה באופן שתיקון זה אשר המציא הרב יד אהרן חידוש הוא ולא נמצא כן בפוסקים וכן ראיתי להרב מעשה רוקח בחי' על הרמב"ם שכתב דברי הרא"ה הנז' וכתב שחידוש הוא זה

עוד נראה להביא סתירה לדברי הרב י"א הנז' ממ"ש שם מור"ם עמ"ש מרן פ' סתומה שעשאה פתוחה יגנז וכתב מור"ם וי"א דמותר לתקנו וכן נהגו הסופרים לתקנו אם אפשר לו למחוק שלא יפגע בשם כי אין לו לחתוך השם ולעשות נקבים ביריעה. וכתב הלבוש שאין זה הידור לס"ת ומשמע מדבריו דאפילו בשאר מקומות אין לו לעשות נקבים ביריעה וכן הבין מדבריו הש"ך ס"ק ג' אכן כתב עליו וא"א לומר כן דא"כ מאי איריא כשפוגע בשם אפילו תיבות אחרות הו"ל לאסור מטעם שגנאי הוא לעשות נקבים ביריעה עי"ש. ולעד"ן דל"ק דאה"נ דאפילו בשאר תיבות גנאי הוא