ויוסף אברהם צב

סימן ו'

שאלה סופר שטעה וכתב בת"ומ מילת והשתחויתם שני פעמים ולא הרגיש עד גמר הפרשה אי יכול לקדור מקום והשתחויתם האחת ולהניח מקום פנוי כיון דריוח זה אין ראוי לכתוב בו כלום אין זה דומה להניח מקום פנוי במקום שאין שם פרשה או דילמא השתא מיהא אנו רואין מקום פנוי במקום שאין שם פרשה

תשובה דבר זה נשאל להלק"ט ח"ב סי' מ"ט והעלה לפסול והביא ראיה מדין סוכה עי"ש. אכן הרב יד אהרן א"ח סי' ל"ב דף יו"ד ע"א פליג על דברי הלק"ט בזה וס"ל דלא מיפסיל תפלין בהכי והביא ראיה לדבריו מדברי הרא"ה בס' גן המלך סי' ג' שכתב בתפלין שהיה כתוב השם ב"ה שני פעמים וקדר הסופר אחת מהם ונשאר המקום חלול ורצו לפוסלו משום שהניח מקום חלול וחשיב שיעור פ' במקום שאין שם פ' והשיב שהוא כשר משני טעמים חדא שכבר נהגו להכשיר בריוח זה ולא חשו לשיעורא דר"ת ועוד דע"כ לא נאמר שיעור זה שפוסל רק כשנשאר בקלף מקום פנוי בלא כתיבה אבל אם ההפסק היה בשביל נקב של הריוח שבנתים אינו ראוי לכתיבה וליכא למיחש ליה כלל ע"כ. והנה בעיקר דברי הרא"ה דבריו קשים לשמוע שיצא לידון בדבר חדש שלא כתבו שום פוסק ועוד דדברי הרמב"ם הויא תיובתיה שכתב בפ"א מהל' ס"ת שאם הניח מקום פנוי במקום שאין בו פ' שהוא פסול ולפי דברי הרא"ה למה הוא פסול והרי אפשר לו לקדור מקום הפנוי והוי כמאן דליתיה דמי ועוד דודאי הטעם שפוסל מקום הפנוי במקום שאין שם לאו משום שיסברו שיש שם פ' ובאמת אין שם פ' שהרי הרמב"ם סתם דבריו וכתב הניח מקום פנוי במקום שאין שם פ' שהוא פסול ונראה מדבריו שאפילו הניח סמוך למילת בראשית שכתב בראשית והניח מקום שהוא פסול ושם כ"ע ידעי שאין שם פ' אלא ודאי הטעם שפסול לפי שאין זה נוי לס"ת והוא שינוי הניכר בס"ת ועוד הטעם כתב הרמב"ן בש"ות סי' רל"ח טעם פיסול פיסוק הפסוקים לפי שאין לנו אלא כנתינתו מסיני א"כ גם אם הניח מקום פנוי במקום שאין שם פ' אין זה כנתינתו מסיני וא"כ גם אם קדר והניח