ויוסף אברהם צ

ואף שבאמת מדברי הש"ס דאם אמר לה אל תסתרי עם איש פלוני שהוא אינו סריס ועברה ונסתרה אז מפסדת כתובה אבל בלא קינוי אינה מפסדת ואפילו שעברה על איסור יחוד שהוא דאורייתא מ"מ אין ללמוד מזה לעלמא דהיכא דעברה על איסור דאורייתא דוקא אם התרה מפסדת דאימור דשאני התם דבקפידא דבעל תלי רחמנא ואפילו הקפיד על דבר שאין איסורו מן התורה בעי התראה דהיינו קינוי ונר' דלכן פי' רש"י בסוטה ואי לאו דקני לא מיפסדא אלמא צריכה התראה וזו עוברת ע"ד היא שנסתרה עם אנשים ודקדק לומר שנסתרה עם אנשים ולא עם איש פ' לפי דכתב הרמב"ם בפ"א דסוטה קינא לה על שנים כאחד וא"ל אל תסתרי עם פ' ופ' ונסתרה עם שניהם כאחד אפילו הם שני אחיה הרי זו אסורה עד שתשתה וכתב המ"ל דהיא בעיא בירוש' וצדדי הבעיא משום דהו"א דלא שייך קינוי אלא בסתירה האסורה מן התורה אבל באומר אל תסתרי עם איש פ' ופ' אפשר דלא חשיב קינוי דתנן בקידושין אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים וכו' אבל הא פשיטא דליכא איסור יחוד בשני בני אדם ופשט הבעיא מהאי דקי"ל דמקנא לה אפילו מאביה אע"ג דליכא איסור יחוד וא"כ אפשר דלהכי נקט רש"י וזו עוברת ע"ד שנתייחדה עם ב' אנשים כאחד ור"ל דבזה ליכא איסור תורה כ"א ע"י שקינא לה בעלה וא"כ אף שהבעל מתרה בה שלא תעבור עד"מ מ"מ עיקר התראתו לאו משום שעברה עד"מ מתרה בה שאפילו לא תהיה עוברת עד"מ תועיל התראתו דבקפידא דבעל תלי רחמנא וא"כ אם באת ללמוד מזה בעלמא דד"מ צריכה התראה אמינא לך אנא דאין ללמוד מזה דשאני התם דכיון שנתנה לו תורה לקנא אפי' בכל דהו שמקפיד עליו ומשו"ה התורה לא נתנה דבריה לשיעורין וגזרת הכתוב לקנא בין עד"מ ובין עד"י אבל אה"נ בעלמא כיון דד"מ איסורא ידוע אינה צריכה התראה

ומ"ש לישב דברי הרשב"א דמחמת כעס וקטטה אפי' שהתרה בה אינה מפסדת כתובתה עד שתהא רגילה בכך דבר זה כבר ישבו מור"ם בד"מ שכתב דהרשב"א מיירי בהתרו בה ואפ"ה בעינן רגילה בכך ובודאי הטעם לפי שהוא מחמת כעס גם מ"ש לישב דברי מור"ם דשמיע ליה דברי מרן דמיירי שעשתה כן במקרה ע"י סיבה ומשו"ה הגיה עליו ורגילה בכך הנה מרן עצמו ימאן בזה שהרי בפי' הקשה על הרשב"א דאמאי בעי רגילה דאם היא בהתראה