ויוסף אברהם פז

השידוכין שישא אותה אשה בזמן הקצוב ביניהם א"כ זה הוי כההיא נדון דהרא"ש שהמירה אחות המשודכת שהיא בשב וא"ת כמבואר להדיא בדברי מהראנ"ח וא"כ לא נשאר בההיא תשו' דסי' ל"א כי אם חר"ג ומשו"ה כל דבריו של הראנ"ח שקיל וטרי דוקא לענין חר"ג דהא לענין השבועה לא חיישינן כלל כיון שהשבועה היתה בעת השידוכין שישא אותה כמבואר בדבריו ואיך שיהיה לענין הדין הבא בשאלה הדין דין אמת וכמו שהאריך הרחיב למעניתו הרב הפוסק נר"ו עליון למעלה וטעמו ונימוקו עמו: נאום הצעיר יצחק בכמהר"ר אברהם ענתיבי נר"ו ס"ט סימן ה'

לדזיו ליה כבר בתיה. עמו עוז ותושיה. דולה מים מבורות עמוקים להשקות כל צמא בארץ ציה. בן פורת נטיעה דומה אל השורש גפן פוריה. רב אחאי משבחא ויזר'ח יצחק כלבנת הספיר שתחת כס יה. כי"ר. לקול האות הראשון תמהת עלי איך כתבתי שהירוש' פליג עם ת"ד וכתבת שהר"ן קא פסיק ותני דבחצר אפילו בגילוי הראש לגמרי לית לן בה ואפילו שום זכר מהירוש' לא זכר והרי"ף והרא"ש הביאו הירוש' הנז' ועי"ז יצאת ממחיצתך לפרש פי' דחוק בהירוש' דהאי דקאמר וראשה פרוע לחצר ק"ו למבוי ר"ל מחצר לחצר והנה במ"ש שאיך כתבתי שהירוש' פליג עם ת"ד כבר הבאתי סמוכות לזה. ומ"ש למה לא זכר הר"ן מדברי הירוש' הנה כלל ידוע ומפורסם דבכל מקום ת"ד עיקר והירוש' לא יעלה על דל שפתם כ"א לפרקים אם ימצא בו איזה סייעתא לאיזה פי' וכמ"ש הרב שדה יהושע בהקדמתו וא"כ מאחר דלפי דברי הר"ן והתוס' כי ת"ד ביאר להדיא דאם היא בחצירה אין בה משום פריעת הראש דא"כ לא הנחת בת לא"א א"כ מה לו להזכיר דברי הירוש'. ומ"ש שהרי"ף והרא"ש הביאו הירוש' כבר כתבנו דאין זה תלוי בפלוגתא קמייתא אלא הוא ענין מחודש לבדו ואין זה מן התימה אם הביאוהו ומה שפי' בדברי הירוש' לא ידעתי היאך יכולת להעמיס פי' זה בדברי הירוש' דאף דבאמת ת"ד פי' על ההיא וראשה פרוע דמיירי