ויוסף אברהם פה

בכך אינה צריכה התראה ליתא. חדא דמור"ם בד"מ כתב על דברי הרשב"א דאיירי בהתרו בה דאל"ה לא וכו' הרי מפורש יוצא בדבריו דהעיקר אם התרו בה ואם לא התרו בה אפילו רגילה בכך אינה מפסדת כתובתה ומה שהביא מרן הא דת"ה אין מזה ראיה חדא דמרן לא הביא רק ההיא דמתיחדת עם הגוים דוקא בזה ידוע לכל שהוא אסור ומשו"ה אינה צריכה התראה משא"כ שאר דברים שהיא עוברת עד"י וכו' בעיא התראה אפילו רגילה בכך ועוד גם הת"ה שהביא ב"י בדרך אפשר אמרה ועוד שבש"ע פסק להיפך דאפילו רגילה בעינן שיתרו בה באופן שדבריו אינם נראים והעיקר כמ"ש. שו"ר להרא"ש בתשו' כלל ל"ב סי' ח' שכתב להדיא וז"ל אלמא אפילו היא עוברת ע"ד כמה פעמים אם לא יתרו בה לא הפסידה כתובתה ע"ש וזה היפך הת"ה וא"כ אין ספיקו של הת"ה כנגד פשיטותו של הרא"ש כלום ואילו ראה הת"ה דברי הרא"ש לא נסתפק בזה ומעתה אני תמיה על מרן שהביא הא דת"ה ולא חש לדברי הרא"ש והוא עצמו בסי' קט"ו הביא תשובה זו של הרא"ש עי"ש. ובזה נידחו נמי דברי הרב כרם שלמה סי' נ"ב שכתב דהיכא דרגילה לא בעיא התראה וכמ"ש הב"י ומור"ם ע"ש. ומלבד שלא כתבו כן וכדכתיבנא אלא שלא ראה דברי הרא"ש שכתב בפשיטות להיפך והנה אופן ההתראה כבר כתב מרן בבד"ה שצריך שיאמר לה שאם תעשי כך תפסיד כתובתיך ואנן כמרן קי"ל ועיין להכנ"הג שכתב שנראה מדברי הרא"ש דלא בעינן שיאמר כן בפירוש

והנה הרב הפוסק נר"ו כתב שראה מי שהקשה עליו מההיא תשו' דהרא"ש כלל ל"ב סי' ח' והוא דחה דבריו. ולפקד"ן דהעיקר כדברי המקשה ולענין אם יוכל לגרשה בע"כ אפילו שאינה מפסדת כתובתה הנה הפוסק נר"ו האריך בזה והעלה דיכול לגרשה בע"כ אפילו שאינה מפסדת כתובתה והביא כמה ראיות בדבר כמו שמבואר בד"ק ויפה כיון והדין דין אמת טעמו ונימוקו עמו אמנם במה שהביא מדברי מהראנ"ח ומהרש"ך יש לי לעמוד במ"ש וז"ל ואף שהראנ"ח עצמו אחר שהביא ראיה לדבריו מדברי מהרי"קו והרא"ש כתב שיש לגמגם בזה שלא כתבו הרא"ש ומהרי"קו בההיא דיוצאה וכו' אבל בשבועה שהיא שב ואל תעשה וכו' נראה מזה דהראנ"ח ספוקי מספקא ליה מ"מ מהרש"ך בח"ב סי' רכ"ז מפשט פשיטא ליה שהביא נדון זה דהראנ"ח וכתב בפשיטות איני רוצה