ויוסף אברהם פב

להב"ח שרצה לפרש בדברי הרמב"ם דס"ל דאפילו בפריעת הראש לגמרי בחצר אין בה משום פריעת הראש לגמרי ואח"ך חזר בו ולפי מה שכתבתי שפיר דמי

והנה הרב הפוסק נר"ו תמה על הב"ח שלא נסתייע מדברי הירוש' ולפי מה שכתבתי אין מדברי הירוש' שום סייעתא ולפי שהירוש' יש לפרשו כת"ד ויש לפרשו שהוא חולק משו"ה לא נסתייע ממנו ומרן ז"ל בב"י סי' קט"ו הקשה על דברי הטור שכתב אבל במבוי שאינו מפולש וכו' לא תצא והקשה עליו מרן ז"ל דמשמע לא תצא מבעלה ע"י כך אע"פי שהוא דבר שאינו הגון והא בחצר אפילו פריעת הראש ממש לית לן בה וכו' והרב מגילת ספר כתב. עליו ואני נבהלתי עליו וכו' וכתב עליו הרב הפוסק ולעד"ן דל"ק דמה שהקשה איך נראה כן מדברי הר"ן הרואה יראה דדברי הר"ן ברור מללו וכו' ע"כ. ונוראות נפלאתי על הרב מג"ס והרב הפוסק נר"ו דנראה דהבינו דהכי קאמר דבחצירה אפילו פרועת הראש לגמרי היתר גמור הוא ומשו"ה קא מקשו ומתרצי אמנם כוונת הב"י לומר דהטור קאמר איזוהי ד"י יוצאה וראשה פרוע אפילו אין פרוע לגמרי וכו' ודוקא שיוצאה כן בר"הר וכו' אבל בחצר לא תצא וכו' משמע בהדיא מדברי הטור דבחצר וראשה מכוסה לא תצא אע"פי שהוא דבר שאינו הגון וע"ז קא מקשה דהא בחצר אפילו פרועה לגמרי לית לן בה ר"ל לא תצא א"כ כשהיא בקלתה אפילו דבר שאינו הגון לא יש ואיך קאמר הטור לא תצא דמשמע הא דבר שאינו הגון הוא והא בקלתה ובחצר לכ"ע אפילו דבר שאינו הגון אין בו ולא שייך לומד דס"ל להטור דבחצר בגילוי הראש לגמרי אסור ובקלתה דבר שאינו הגון הוא דזה היפך דברי רש"י והתוס' והר"ן כן נראה לפרש דברי הב"י ז"ל

ותבט עיני בשו'רי להר' הדרישה שהביא דברי הב"י הנז' וכתב וז"ל ויש לישב בדוחק דהא דמותר היינו כשאין שם איש ובמבוי מפולש תצא וכו' וז"ל ד"מ דודאי גם רבינו מודה לדבר זה כמ"ש לעיל וכו' דאין אסור וכו' והרואה יראה מדבריהם שהבינו שכוונת הב"י דלא כמו שפירשתי אכן הב"ח הבין כמו שפי' שכתב וז"ל כתב הב"י וכו' ועוד קשה דהו"ל לרבינו לפרש דכל אשה בתוך חצירה מותרת בפריעת הראש לכתחילה וכו' וכוונתו לומר דמלבד מה שהקשה הב"י על הטור במ"ש לא תצא בקלתה בראשה דודאי