ויוסף אברהם פא

היינו מחצר לחצר ומשו"ה נקראת עוברת עד"י כיון שראשה פרוע לגמרי ויוצאה מחצר שלה לחצר אחרת לא יבצר שלא יראו אותה השכנים אבל בחצרה אפילו ראשה פרוע לגמרי לא מיקריא עוברת עד"י וזהו שדקדקו בירוש' באומרם ראשה פרוע לחצר וכו' דהיינו מחצר לחצר ולא אמרו בחצר וסיים שם בירוש' ר"ח בשם ר"י היוצאה בקפליטין שלה אין בה משום ראשה פרוע הדא דתימא לחצר ר"ל מחצר לחצר אבל בחצר עצמה אפילו פריעת הראש לגמרי אין בה משום פריעת הראש אבל למבוי יש בה וכו' והיינו טעמא דהוי ר"הר לגמרי וחצר שהרבים בוקעים בו אם יצאה מחצר לחצר ואפילו בקפליטין יש בה משום וראשה פרוע נמצא שלשה חלוקות בדבר אם היא חצר שאין הרבים בוקעים בו רק הם לבדם ויצאה בתוך חצירה לבדה אפילו ראשה פרוע לגמרי אין בה משום וראשה פרוע ואם יצאה מחצר לחצר אפילו שאין הרבים בוקעים בו כיון שיצאה מחצירה לחצר אחרת אם יצאה פרועת הראש לגמרי יש בה משום ראשה פרוע ואם יצאה לחצר שהרבים בוקעים בו אפילו בקפליטין עוברת ע"ד היא וזהו כתלמוד דידן שאמרו קלתה ד"י נמי אסור ר"ל למבוי או לחצר שהרבים בוקעים בו ובא רב אסי בשם ר"י ואמר קלתה אין בה משום פרוע הראש וכו' והוי בה ר' זירא היכא אילימא בשוק ד"י היא ואלא בחצר ר"ל בחצר עצמה והיינו חצר שאינה כמבוי אפילו בגילוי הראש לגמרי אין בה משום וראשה פרוע ולזה השיב מחצר לחצר ודרך מבוי ר"ל מחצר לחצר הוא דקאמר ר"י ודרך מבוי והיינו שאינו מפולש ומשו"ה קאמר בקלתה אין בו משום גילוי הראש אבל בלא קלתה יש בה דמחצר לחצר ודרך מבוי אינו דומה לחצר עצמה

והנה הרב מגילת ספר נדחק לפרש בדברי רש"י שכתב ואלא בחצר א"כ לא הנחת בת לא"א וכו' וכתב ונ"ל דכוונת רש"י דמהיכא תיתי דבחצר וקלתה וכו' עכ"ל והוא היפך דברי התו' והוצרך לדוחק זה כדי שלא יקשה לרש"י דברי הירוש' הנז' ומלבד שהוא דחוק וגם משמעות דבריו מבואר להיפך אלא גם זאת ראיתי לרש"י במהדורא קמא שכתב דבחצר יש בה משום גילוי הראש בלא קלתה וזהו כדברי התוס' בדקדוק ולפ"ז אתי רש"י כדברי התוס' ומעתה אתו כלהו רבנן בסברא אחת והם הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והתוס' והר"ן וכלהו ס"ל דבחצר שאין הרבים בוקעים בו ובתוך החצר עצמה אפילו בגילוי הראש לגמרי לאו עוברת ע"ד היא ועיין