ויוסף אברהם פ

שנטמאה מפסדת כתובתה אבל לא באה עיקר טענתו שישביעה כדי להפסידה כתובתה ולכן יכול. להשביעה וגם בההיא דעוברת ע"ד עיקר טענתו כדי להפסידה כתובתה כי אם עברה עד"י בזה אינה נאסרת על בעלה ואם ירצה לקיימה יכול לקיימה וא"כ ודאי כיון ששטר כתובתה יוצא מתחת ידה ובא הבעל להפסידה אינו נאמן כי אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן. וא"כ נראה כי בנ"ד אין כוונת הבעל בממון אלא שהוא קץ בה מהפריצות שיש בה אלא שהוא חושש מאריא דשבועה דרביע עליה שלא יגרשה בע"כ ויעבור על שבועתו וכבר דיברנו עד כה שאין לחוש כלל על שבועתו כי אשה זו אינה ממינו כי הוא מוחזק לכל כי ירא שמים הוא ואשה זו אינה מסוגו ולכן יכול לגרשה בע"כ בלתי שום פקפוק כלל והנלע"ד כתבתי: כ"ד זעירא דבריין אברהם דיין ס"ט

ראיתי את השאלה ואת אשר נגזר עליה מאת רב רחומאי הרב הכולל כמה"ר אברהם דיין נר"ו עליון למעלה ולא הניח זוית ופינה בפלפול וסברא ישרה ולפי רוב הענוה רצה לעמוד על דעתי גם אני וזה החלי בעזר צור גואלי תחילה וראש מה שהביא דתלמוד הירושלמי ותלמוד דידן דפ' המדיר לכאורה סתראי נינהו וכתב דפליגי אהדדי. ונסתייע מדברי ריא"ז וכן נראה מדברי הרב פ"מ בחי' על הירוש' ובזה כתב שנסתלקה תמיהת הרב מגילת ספר וכו' והאריך למעניתו כאשר מבואר בד"ק. הנה אנכי הרואה שאם באנו לומר שהירוש' פליג את"ד יגדל התימה חדא דהר"ן ז"ל קא פסיק ותני דבחצר אפילו בגילוי הראש לית בה משום דת יהודית ואפילו שום זכר מהירוש' לא הביא ובפרט שהרי"ף הביא דברי הירוש' גם הרא"ש הביא דברי הירוש' ולא כתבו דפליג את"ד אלא אדרבה סתם וכתב תלמוד הירוש' עם ת"ד באופן שאם באנו לומר שהירוש' פליג את"ד יגדל התימה מכמה טעמי לכן לעד"ן לומר דהירוש' לא פליג את"ד ותחילה וראש נבאר כוונת הירוש' במ"ש וראשה פרוע לחצר ק"ו למבוי ר"ל דהא דאמרו וראשה פרוע במתני'