ויוסף אברהם עג

א"כ שהתה וכו' ושלא נמצא בה ערות דבר כאשר נמצא בה בתחילה כאשר היתה בתחילה כשהיתה פנויה אכן אם שהתה או נמצא בה ערות דבר באחת משתים יכול לישא אשה אחרת וגם התנה שלא יגרשנה בע"כ ואפילו שהתה ואפילו נמצא בה ערות דבר זהו הפן הא'. הפן הב' והוא שהתנה הבעל שלא ישא אשה אחרת אלא א"כ שהתה וכו' ושלא נמצא בה ערות דבר ושלא יגרשנה בע"כ ומילת ושלא יגרשנה וא"ו מוסיף על ענין הא' דהיינו כשלא נמצא בה ערות דבר אז לא יוכל לגרשה בע"כ הא אם נמצא בה ערות דבר יכול לגרשה בע"כ אכן על הפן הא' ק' לפרש כן כאשר כתבתי לעיל ועוד דאיך אפשר ותיסק אדעתין שהבעל קיבל על עצמו שאפילו דברו עליה מוזרות בלבנה ושם רע מתרבה עליה בכל יום שאעפ"כ לא יוכל לגרשה בע"כ כ"א דוקא שהרשות בידו לישא אשה אחרת והעדים עצמם שהם ת"ח ומביני מדע איך יחתמו על דבר זה להחזיק יד עוברי עבירה שאפילו ראה הבעל דבר מכוער שישתה בעציצו ועוד היא עצמה איך תוכל להוציא דבר זה מפיה ותעשה תנאי עם הבעל שאם אני יראה בי ערות דבר שלא תוכל לגרשני אלא קח לך אשה אחרת עלי דא"כ ביררה שיחותיה שרצונה לקלקל אלא שמקבלת עליה צרה ואם היא יודעת בעצמה שהיא נקייה הו"ל להתנות על עצמה שאם ראה בה ערות דבר שכל מה שירצה יעשה בין לישא אשה אחרת ובין לגרשה בע"כ ועוד כי מאחר שידוע לכל שהאשה הזאת אחר שנכנסה לחופה ונמצאת בעולה והיא הורית על עצמה שפ' בא עלי ואז צעק הבעל ככרוכייא לאמר הצילוני מהרשעה הזאת ואגרשנה וכשעמדו מתווכי השלום שינסה אותה ומכאן ואילך חושבנא טבא ללכת בדרך בנות ישראל הכשרות ולא תשוב עוד לכסלה וא"כ כשהתחילה בקילקול ודאי שיכול לגרשה בע"כ וא"כ איך נוכל לומר שכוונת הבעל שאם נמצא בה ערות דבר שלא יוכל לגרשה בע"כ כ"א דוקא לישא אשה אחרת עליה ועוד כי בכלל ערות דבר היא ערוה ממש שתהא נאסרת על בעלה כי ימצאו אותה עדים בדבר וא"כ איך אפשר שתהיה אסורה עליו והיא אגידה ביה אלא ודאי נראה כמו שפי' בפן הב' ושלא יגרשנה בע"כ הוא"ו מחברו עם מה שלמעלה ממנו מה הא' דוקא כששהתה או נמצא בה ערות דבר יכול לישא אשה אחרת אף בגירושין כן. עוד נראה לומר דדמיא נ"ד לההיא שכתב מהראנ"ח ח"א סי' מ"ב שכתב בנדונו