ויוסף אברהם סט

בפי אנשים ונשים מוזרות בלבנה אפילו אין בו כדי לאסור לא קודם נישואין ולא אחר נישואין כיון דמכח השבועה אנו באים לאוסרו יכול ראובן הנז' לומר דאדעתא דהכי לא נשבעתי דכל כה"ג אנן סהדי דאין אדם סובל כלל שיהא קול על אשתו והוא סובל ואע"ג דשבועה זו היא ע"ד אשתו ובשבועה ע"ד חבירו לא שייך לומר דאדעתא דהכי לא נשבע מ"מ בדבר דמוכח טובא ואנן סהדי שייך לומר ואפילו בנשבע ע"ד חבירו ולא פי' כלום עי"ש. הא קמן דבדבר דמוכח טובא דאדעתא דהכי לא נשבע השבועה כמאן דליתא דמי וא"כ בנ"ד נמי הדבר מוכח שתחזור לפריצות ורשעות שהיתה בה מקודם ודאי דאדעתא דהכי לא נשבע ומה גם כי בנ"ד כבר התנה בתחי' ופי' שיחותיו שהתנה על עצמו שלא ישא אשה אחרת עליה ושלא יגרשנה בע"כ ע"מ שלא ימצא בה ערות דבר ואף שמהראנ"ח עצמו אחר שהביא ראיה לדבריו מדברי הרא"ש ומהרי"קו כתב שיש לגמגם בזה שלא כתבו הרא"ש ומהרי"קו בההיא דיצאה אחות המשודכת מן הכלל וההיא דנשתטית כולם הם בענין שאנו באים לכוף את הנשבע למען הקים את הדבר אשר נשבע בקום עשה והוא עומד בשב ואל תעשה ואינו רוצה לקיים הענין מטעמא דאדעתא דהכי לא נשבעתי אבל בשבועה שהיא בשב וא"ת שקבל עליו שלא ישא אשה אחרת ושלא יגרש בע"כ ובא עתה לישא או לגרש ואומר דאדעתא דהכי לא קיבל עליו אפשר דלא מהני אדעתא דהכי עי"ש מזה נראה דמהראנ"ח ספוקי מספקא ליה. מ"מ נראה דמהרש"ך בח"ב סי' רכ"ז מפשט פשיטא ליה שהביא נדון זה דמהראנ"ח וכתב בפשיטות שיכול לומר איני רוצה במשודכתי וכ"כ הרב החבי"ב בא"ה סי' א' הגהב"י אות כ"א. אכן דברי הרב החבי"ב לא זכיתי להבינם במאי דקאמר אע"ג דמהראנ"ח ספוקי מספקא ליה והרש"ך מפשט פשיטא ליה. וקשה הרי מהראנ"ח דמספקא ליה היינו משום דנדונו היה שנשא אשה ובא עכשיו לגרשה ונסתפק שם הרב דאפשר דבקום עשה כגון הא שרוצה לגרשה לא דיבר הרא"ש ומהרי"קו אבל ההיא דמהרש"ך הוא באחד שנשבע לישא את משודכתו ומחמת שיצא עליה שם רע רוצה שלא לקחתה שהיא בשב וא"ת כנדון הרא"ש ומהרי"קו ובזה ודאי דליכא לאסתפוקי וא"כ לא ידעתי מאי קאמר דמהרש"ך פשיטא ליה וצ"ע. גם על הראנ"ח קשה במ"ש שלא כתבו הרא"ש ומהרי"קו אלא בההיא שהמירה אחות המשודכת שהיא בשב וא"ת