ויוסף אברהם סח

דבזנות אי מהימן ליה אחד מגרשה בע"כ ה"נ גבי עוברת ע"ד אי מהימן ליה עד א' מגרשה בע"כ ואפילו שאין שם עדים וכן כתב הרב משם הרב מהר"ש טרניקי בתשו' כ"י. והנה הרב מ"ץ הנזכר הוקשה לו על דברי מהר"ש הנז' וז"ל ויש לפקפק עליו דבשלמא בעידי כיעור יש מקום לומר שלבו נוקפו שזנתה מה שאין למיחש כן בעוברת שמא זנתה עי"ש. ולפקד"ן דלאו קושיא היא שהרי כתב שם הרא"ש בפ' המדיר בטעם עוברת ע"ד משום חציפות ומשום זנות וא"כ גם בעוברת ע"ד יש לחוש שמא זנתה או אפשר לומר בעוברת ע"ד שנתייחדה עם ב' אנשים שהוא איסור והבעל חושש שמא זנתה עמהם שכן מצאתי להת"ה סי' רמ"ב שדקדק כן מדברי רש"י בפ' ארוסה שאם נתייחדה עם ב' אנשים מקריא עוברת ע"ד ואם התרה בה מפסדת כתובתה ומינה דן שם הת"ה דכ"ש הנסתרת עם הגוים דשטופי זימה הם דחשיבה עוברת ע"ד ומצוה לגרשה דבכה"ג לא תיקן הגאון עי"ש. וא"כ אפשר דעל כיוצא בזה שנתייחדה עם אנשים בזה כתב מהר"ם כי מה לו בהתראה אם לבו נוקפו שזנתה. אכן נראה שתירוץ זה דוחק שהרי מהר"ם על סתם עוברת ע"ד קאמר כן ואפילו על אותן השנוים במשנה ואיך שיהיה נמצינו למידין לדעת כל הני רבוותא דאע"פי שלענין להפסידה כתובתה צריכה התראה ולדעת מרן בבד"ה צריכה התראה בפי' לומר לה אם תעבורי ע"ד תפסידי כתובתיך מ"מ אם רצונו לגרשה בלתי הפסד כתובה יכול לגרשה בע"כ אפי' שלא התרה בה. וכ"כ מהר"י הלוי אחיו של הט"ז בש"ות סימן ט"ל וז"ל ונ"ל הא דאמרן דמצוה מן התורה לגרשה ומדרבנן אסור לקיימה ויגרשנה בע"כ היינו בעברה ולא התרה בה דלא אישתמיט שום פוסק להזכיר התראה לענין לגרשה ודוקא לענין להפסידה כתובתה מיבעיא ליה בפ' ארוסה אי בעינן התראה ואם רגילה בכך פעמים שלוש אף בלא התראה כופין אותו להוציא עי"ש. הרי להדיא כמ"ש לעיל והוסיף עוד לומר דמדרבנן אסור לקיימה ואם רגילה בכך כופין אותו להוציא רשעה מביתו

פש גבן לברר על דברת שבועת האלהים אשר נשבע הבעל בעת הנישואין שלא יגרשנה בע"כ ונראה דבכגון זה יראה דיכול לגרשה אפילו שנשבע לה כי יכול לומר הבעל אדעתא דהכי לא נשבעתי ויש להביא ראיה לזה ממ"ש מהראנ"ח סי' ך' שכתב על אשה שיצא עליה קול שזנתה ואסיק שם דאם הקול קול פשוט ונאמר