ויוסף אברהם סו

כי מרן ז"ל פסק כוותיה וכן מור"ם ז"ל וכל זה נראה לומר כדי לתקן דברי הרשב"א ונאמר בדוקא נקט הכי ולא לרווחא דמילתא אבל ודאי על מור"ם שהעתיק בהגה דברי הרשב"א אין להם מקום כלל וכמו שהקשה עליו הח"מ והב"ש ואף שלפי האמור דאם היא חצופה ביותר דלא בעיא התראה וא"כ מאי מקשה דאם לא התרה בה אפי' רגילה לא הפסידה כתובתה הא לפי דעת הפוסקים הנז' אם היא רגילה ביותר אינה צריכה התראה דיש לומר דמ"מ לא יתיישב שפיר שהרי סיים שם מרן בש"הט כל אלו שאמרנו צריכים התראה בעדים דמשמע דאפי' רגילה אפ"ה צריכה התראה

ואופן ההתראה מצאתי להרב החבי"ב שכתב שמדברי הרא"ש לפי פשטן נראה שצריך שיתרו בה בפי' שאם תעשי כך תפסידי כתובתיך וכן כתב מרן בבד"ה וכ"כ הרדב"ז אכן מהרח"ש בשם שלטי הגבורים כתב שאין צריך לפרש שאם תעשי כך תפסידי כתובתיך וכתב שכן נראה מדברי הרא"ש בפסקיו וכתב דהרא"ש בתשו' לאו בדוקא נקט וכתב הרב החבי"ב שיראה כן מדברי הרא"ש שלאו בדוקא נקט הכי מדסיים ואם לא התרו בה לא הפסידה כתובתה ואם בדוקא הו"ל לסיים ואם לא התרו בה שתפסיד כתובתה ע"ש. וראיתי מי שהקשה עליו דאישתמיטיתיה להרב החבי"ב מ"ש הרא"ש עצמו שם בסי' ח' דהיכא דעברה עד"י ולא התרו בה אם תעבורי ע"ד תפסידי כתובתיך לא הפסידה עי"ש. ולדידי לאו קושיא היא שהרי גם בכאן כתב אם התרו בה שתפסיד כתובתה וממילא משמע שאם לא התרו בה שתפסיד כתובתה שאינה מפסדת ועיקר כוונת הרב החבי"ב לומר שהרא"ש לאו לעיכובא ובדוקא נקט הכי והביא ראיה לזה מסוף. לשונו שלא חזר ופי' בפי' משמע שלא בדקדוק כתב הכי ואם היא עיקר ולעיכובא לא הו"ל להרא"ש מלשתוק מינה ומאי נ"מ אם כתב כן להדיא לעיל והרי אף בכאן כתב שצריך שיתרו בה שמפסדת כתובתה ואפ"ה כתב מהרח"ש שלאו בדוקא כתב כן וא"כ אף לעיל לאו לעיכובא כתב כן ועוד דהרא"ש רוב תשובותיו היו נשלחים לו תשובות ממקומות אחרים והיה משיב להם ולבסוף חברם יחד וא"כ ודאי דיש לדקדק עליו אמאי לא סיים להדיא ואם לא התרו בה שתפסיד כתובתה כדי שלא יטעה אדם לומר שלאו בדוקא כתב כן ולא יסמכו על אותה תשובה דאפשר שלא ראו אותה: