ויוסף אברהם סה

מה תקרא אם תקרא מדברת עם כל אדם שהרי זאת האשה אפילו. שאינה מכרת אותם דברה עמהם ולא בעינן שתשחק עם הבחורים כדעת ר"י או מדברת עם כל אדם ששוחקת עמהם וזאת שלא שחקה עמהם לאו מדברת עם כל אדם אלא טווה בשוק אמר בה שא"ל עולם הבא לי פלכא ופליגי בזה רבינא ורבנן חד אמר שכך אמר מר עוקבא וח"א כך אמר מ"ע אבל ודאי בהא מודים שתתמיד ורגילה בכך אבל בפעם אחת לא תקרא ע"ד בזה לא איירי מר עוקבא וזה נשמיענה מן מתני' שאמרו יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ולא אמרו יצאה וראשה פרוע דמשמע בפעם אחת סגי לא יוצאה משמע שרגילה בכך כדעת הרשב"א וכן ראיתי לרש"י במ"ק שכן פי' מעשה דמר עוקבא שכתב וז"ל מדברת וכו' שכגון זה אמרו ח' טווה בשוק שיוצאה בלא כתובה עי"ש בש"ע

וחזי הוית להרב ח"מ שם בסי' קט"ו סי"א שכתב שהרשב"א. בתשו' שכתב לההיא דרגילה לרווחא נקטא דאפילו לקוראה בשם עוברת ע"ד אין ראוי לקרותה בשביל פעם אחת והרואה יראה להרשב"א ז"ל שם בתשובה שכל דבריו לענין להפסידה כתובתה ולא לענין לקוראה בשם עע"ד ולעיקר קושית הח"מ על הרשב"א אפילו את"ל שבדוקא נקט הרשב"א הכי ל"ק ולא מידי שהרי מצינו להת"ה שם סי' רמ"ב והביאו מרן בב"י גבי אשה הרגילה להתייחד עם גוים עוברת ע"ד היא ואפשר דלא בעי התראה הרי מצינו דאם היא רגילה לא בעיא התראה. ואף דהת"ה עצמו כתב דמשום דאנו מדמין לא נעשה מעשה ואף מרן ז"ל כתבה בדרך אפשר מ"מ מצינו למהרח"ש בא"ה סי' ז"ן והמ"ץ בח"ג סי' ג' והרב כרם שלמה בא"ה סי' נ"א שכתבו בפשיטות דהיכא דרגילה בחציפות ובפריצות דאפילו התראה לא בעי ויכול להפסידה כתובתה כדעת הת"ה ואף דאיהו כתבה בדרך אפשר הפוסקים הנז' מפשט פשיטא להו. הן אמת כי היו יכולין הפוסקים הנז' להביא ראיה לנדון דידהו מדברי הרשב"א דאם היא רגילה בכך שמפסדת כתובתה אכן לפי שאין מפורש שם בדברי הרשב"א אם יש שם התראה ויתכן לפרש כדעת מור"ם בד"מ דמיירי שעשה לה התראה לכן לא הביאו ראיה מדברי הרשב"א אכן אנן בדידן עד שנאמר דלרווחא דמילתא נקט הכי יותר טוב לנו לומר דאפילו להפסידה כתובתה יכול הבעל להפסידה אם היא חצופה ורגילה בכך כדעת הת"ה והפוסקים הבאים אחריו ומה גם