ויוסף אברהם סד

שהוא מנהג בנות ישראל הצנועות והכשרות צריכה התראה להפסידה כתובתה וכן ראיתי להרב בית שמואל שפי' כן בדעת רש"י שבדוקא נקט הכי וא"כ גם לגבי רגילות בד"מ אפילו פעם אחת יספיק אבל בד"י עד שתהיה רגילה בכך

אכן דין זה דרגילה לא ידעתי על מה אדניה הטבעו דממ"נ אם התרה בה אפילו בפעם אחת יספיק ועוברת עד"י היא ואם לא התרה בה אפילו עשתה כן כמה פעמים ורגילה בכך לא תקרא עד"י כיון שלא התרה בה וכבר ראיתי להב"ש והח"מ שנתעוררו בזה על דברי מור"ם. ולעד"ן לתרץ והוא דודאי הא דאיבעיא לן בסוטה בעוברת ע"ד אי צריכה התראה היינו דוקא להפסידה כתובתה אבל ודאי אם עברה כמה פעמים בלא התראה ורגילה בכך אפילו שאינה מפסדת כתובתה כיון שלא התרה בה מ"מ אשה כזאת שיש בה כל המידות הללו מצוה עליו לגרשה אם רגילה בכך אע"פי שלא התרה בה וכן נראה ממ"ש הת"ה סימן רמ"ב דהמתייחדת עם הגוי עוברת עד"י היא ומצוה לגרשה ואם אינו מוציאה נקרא רשע אלא דלענין להפסידה כתובתה צריכה התראה עי"ש. משמע דאילולי דלא בעי להפסידה כתובתה אלא דוקא בא לישאל אם מצוה לגרשה היו מורים לו דמצוה לגרשה לפי שהיא רגילה בכך וכן מצאתי למהר"ם מפדווה סי' ג' דהא דצריכה התראה זה דוקא אם רוצה להפסידה כתובתה דעל זה קבעי תלמודא אבל פשיטא שמצוה לגרשה אף כי לא התרה בה ויתן לה כתובתה אכן לא יתכן פי' זה שהרי הרשב"א עצמו שם בסי' תקע"א כתב דין זה דרגילה לענין להפסידה כתובתה ולא לענין לגרשה דוקא

וראיתי להרב משפט צדק ח"ג סי' ג' שכתב שנראה מדברי הרשב"א הנז' שבכל החלוקות מיירי שרגילה בכך וא"כ ק' לדעתו ההיא עובדא דמר עוקבא שאמרה לעלם הבא לי פליכא ורבינא טווה בשוק אמר בה ורבנן מדברת עם כל אמרי בה דהגם שראה אותה בשוק מנא הוה ידע שרגילה בכך כדי שיקראנה טווה בשוק או לרבנן מדברת עם כל אדם עי"ש. ולפקד"ן לומר דודאי האי עובדא לא היתה הלכה למעשה שדנו כן שהרי ההיא איתתא ערביא ישמעאלית היתה כדפי' רש"י במהדורא קמא הובאו דבריו בש"מ אלא שהיה הולך מר עוקבא עם רבה בב"ח ואירע מעשה זה לפניהם וא"ל מר עוקבא אם אירע מעשה זה באשה ישראלית שעשתה כן