ויוסף אברהם ס

עליון לומר כן שהרי הר"ן פי' על דברי הרי"ף שאם יצאה לחצר בפריעת הראש לית לן בה גם בהג"א פי' כדעת הרא"ש בדברי הר"ן ומעתה יגדל התימה עליו ועל הב"ח שאיך יוכלו לומר שאם יצאה לחצר בפריעת הראש שעוברת על ד"י היא ואיך לא שתו לבם שרש"י והתוס' והר"ן והריטב"א והג"א כולם כאחד ענו ואמרו שאם יצאה לחצר בפריעת ראש שאין עוברת עד"י והיתר גמור הוא. הן אמת כי דברי הירוש' מסייע להו אכן נראה לפק"ד לפרש דברי הירוש' ובזה יבוא על גורן נכון גם לפי ת"ד והוא דמ"ש ישם וראשה פרוע לחצר אמרו ק"ו למבוי לפי מה שסיימו שם חצר שהרבים בוקעים בו הרי הוא כמבוי א"כ האי חצר שאמרו שם שהיוצאה בו הפסידה כתובתה לא יכלה משני פנים או חצר שאין הרבים בוקעים בו או חצר שהרבים בוקעים בו ואם נפרש דמיירי בחצר שאין הרבים בוקעים בו ואפ"ה כשיוצאה לחצר בשער מגולה שתפסיד כתובתה הדבר קשה חדא דאם כן דומיא דהכי במבוי שאין הרבים בוקעים בו ואם כן מאי קושיא הרי מבוי שאין הרבים בוקעים בו שוה לחצר ועוד דאיך יתכן שאם יצאה בחצירה בלתי קלתה ואין שם רואה זולתי אנשי ביתה שתפסיד כתובתה דאם כן לא הנחת בת לא"א שיושבת תחת בעלה וכמו שהקשו בש"ס דידן לפי דברי רש"י והתוס' והר"ן ועוד כיון שאין הרבים בוקעים בו כ"א אנשי ביתה בעלה ובניה א"כ מאי איריא יוצאה בחצר אפילו עומדת בתוך ביתה עוברת עד"י היא ואמאי נקט יוצאה בחצירה. ועוד דפשטא דמתני' יוצאה וראשה פרוע היינו שיוצאה כן לפני רבים דומיא שטווה בשוק וכיוצא לכן נראה פשוט דודאי האי חצר ומבוי שאמרו בירוש' היינו חצר שהרבים בוקעים בו ואמר וראשה פרוע בחצר אמרו ק"ו למבוי ר"ל דכיון שרבים בוקעים בו היה ראוי לנו לומ' שהיא עוברת על ד"מ דכיון שרבים בוקעים בו א"כ הרי הוא כר"הר מ"מ כיון שהוא חצר לאו באמת רבים בוקעים בו דא"כ מאי למימרא ומה חידש לנו בירוש' מי גריע משוק אלא ודאי דפי' שהרבים בוקעים בו היינו ששוכנים בו שכנים מרובים ולהכי קרינן ביה רבים בוקעים בו אלא דאשה שיצאה בגילוי שער לפני השכנים בלא קלתה לאו עוברת ע"ד משה היא אלא ד"י היא דכיון שהיא בתוך ביתה לא נזהרה ויכולין לדון אותה כשוגגת ורבים כן שאינם נזהרים בתוך ביתם וק"ו למבוי שיוצאים ונכנסים בו השכנים ואף שאין בני השוק בוקעים בו כ"א