ויוסף אברהם נט

ראשן לאו משום שהוא דבר שאינו הגון אלא שכך הוא הדרך כמו בנות שאינן נשואות שנוהגים שפעם מכסין ראשן ופעם הולכים בגילוי הראש לגמרי. ומה שדקדק מדברי הש"ס שאמרו א"כ לא הנחת בת לא"א שיושבת תחת בעלה דמשמע כדברי הטור הא ליתא דאדרבה כיון דקאמר לא הנחת בת לא"א שיושבת תחת בעלה משמע דלא אפשר בעולם להיות שום אשה נזהרת בזה וכיון דלא אפשר ליזהר היתר גמור הוא. ומה שהקשה עוד על דברי הריטב"א ומרן ממ"ש רש"י מחצר לחצר ודרך מבוי דלא שכיחי רבים מכלל דבלא קלתה אפילו דלא שכיחי בו רבים יש בו משום פ"ר ע"כ. גם בזה ל"ק ולא מידי דודאי היכא דהיא יושבת בחצירה ואין שם שום אדם נכרי לראות התירו פרושים את הדבר לפי שהיא בחצירה ואין איש זר עמה לראות שערה ולא חיישינן שמא פתע פתאום יכנס אדם לביתה ויראה אותה בגילוי שער שהוא ערוה וה"ה נמי אם היא עומדת במבוי שלא יש במבוי ההוא כ"א חצירה לבד אפי' שהוא ר"הר ואפשר שיבוא איזה אדם לשם עכ"ז אינם חוששים להכי כיון שאין שכנים בביתה אבל ודאי ליכנס מחצר לחצר אצל השכנים אפילו שאין שכיחי דבים במבוי אפ"ה אסור כיון שרואים אותה השכנים והיא בגילוי שער לגמרי אבל אה"נ אם היא בקלתה אפילו שיראו אותה השכנים לית לן בה כיון שאין שם רבים מצוים אבל ודאי אם בוקעים שם רבים אפילו שהיא לובשת קלתה דת יהודית היא ואסור וא"כ מאי מקשה להריטב"א במה שכתב שאם היא בחצירה אין בה משום פ"ר מההיא שכתב רש"י בההיא דמחצר לחצר דלא שכיחי רבים דודאי ההיא דמחצר לחצר שאני שיראו אותה השכנים בגילוי שער לגמרי ומה שהתירו דוקא בביתה ואין איש עמה בבית ולא חיישינן שמא יראה אותה איזה אדם מהגג או דרך חורין וסדקין ומעשה דבת שבע יוכיח שהיתה רוחצת על הגג וראה אותה אדונינו דוד משם ואף שאמרו בסנהדרין דף ק"ז שהיתה חפיא רישא תותי כלחא פי' כוורת מ"מ נראה דהכוורת לא היתה מכסה ראשה כ"א מבני ר"ה אבל בחצירה היתה יושבת בגילוי שער לגמרי והראיה כשנשברה הכוורת ראה אותה אדונינו דוד בטוב וא"כ משמע שיש עמה רשות לצאת בביתה בגילוי שער לגמרי. והרב מג"ס הנז' כתב שהרי"ף והרא"ש שהביאו הירוש' ס"ל דביוצאה וראשה פרוע אפילו לחצר שאין הרבים בוקעים בו עוברת על ד"י עי"ש. ולא ידעתי איך עלה בדעת