ויוסף אברהם נו

פרוע הדא דתימא לחצר אבל למבוי יש בה משום וראשה פרוע יש חצר שהוא כמבוי ויש מבוי שהוא כחצר חצר שהרבים בוקעים בו הרי הוא כמבוי מבוי שאין הרבים בוקעים בו הרי הוא כחצר ע"כ. והנה לכאורה נראה שהירוש' פליג את"ד שהרי לפי דברי הירוש' דראשה פרוע דמתני' מיירי בחצר א"כ מאי מקשה וראשה פרוע דאורייתא הרי דאורייתא דוקא יוצאה לשוק אבל מתני' מיירי בחצר וזה ודאי דת יהודית היא אלא ודאי נראה דהירו' פליג את"ד ולפ"ז ל"ק מה שהקשה הרב מגילת ספר דף ס"ה על דברי התו' והר"ן מדברי הירו' שהם פי' על ההיא שאמרו בש"ס ואלא בחצר א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה שפי' אפי' בלא קלתה נמי אין בה משום פריעת הראש ומדברי הירו' משמע דאפי' בחצר יש בה משום פריעת הראש אכן נראה ודאי דאם נאמר דהירוש' פליג את"ד ל"ק ולא מידי וכן נראה מדברי ריא"ז בשלטי הגבורים שבלא קלתה אסור לצאת אפילו בחצר כן היא שיטת תלמוד א"י עי"ש. משמע דלפי ת"ד שפיר יש לצאת בחצר בפריעת הראש וכן נראה מדברי הרב פ"מ בחי' על הירוש' שכתב עמ"ש וראשה פרוע לחצר כתב והא דאשה פרוע דאורייתא אלא בחצר אמרו ובבבלי קאמר א"כ לא הנחת בת לא"א וכו' אלא מחצר לחצר ודרך המבוי עי"ש. משמע דסברי מרנן דהירו' פליג את"ד אכן דא עקא דאם נאמר דהירו' פליג את"ד א"כ קשה על הרי"ף והרמב"ם ובעל העיטור והרשב"א שפסקו כת"ד איך פסקו ג"כ ההיא דהירוש' ואפשר לומר דהרי"ף ודעמיה שפסקו ההיא דהירוש' יפרשו ההיא דהש"ס דידן ואלא בחצר א"כ לא הנחת בת וכו' הכוונה דאם איתא דבחצר וקלתה בראשה יש בה משום פריעת הראש א"כ לא הנחת בת לא"א והנה בדברי רש"י יש להעמיד פי' זה וכן ראיתי להרב מגילת ספר בדעת רש"י פירש כן אבל לדברי התוס' והר"ן לא יתכן לפרש כן וא"כ קשה על דברי הר"ן ז"ל שראה להרי"ף שפסק כהירוש' איך פירש כן בדבריו והוא היפך ת"ד וגם בהגהות אשירי פי' ג"כ בדברי התוס' והר"ן ואיך לא שתו לב שהרא"ש פסק כהירוש' גם על הרב מגילת ספר קשה מה שפי' בדעת רש"י שהרי הריטב"א וגם מרן בב"י לא כן פירשו בדעת רש"י וא"כ קשה איך יפרש כן היפך דברי הפוסקים הנזכרים אכן נר' לע"ד לומר דודאי הש"ס דילן פליג על הירוש' וכדכתיבנא דא"כ לא מקשה מידי בש"ס דילן אבל אנן בדידן אם נפסוק כהירו'