ויוסף אברהם נה

סימן ג'

שאלה ראובן נשא אשה בחזקת בתולה ויקרב אליה ולא מצא לה בתולים וידבר על לבה שתודה לו מי הוא זה שבא עליה לאונסה בעודה פנויה ואמרה לו פ' בא עלי כשהייתי ישנה ואח"ז בא עלי כמה פעמים ואז הבעל בשומעו את דבריה ויחר אפו עד מאוד ויבקש להוציא רשעה מביתו ועמדו מתווכי השלום ופשרו ביניהם שיחזירה ויפחות מכתובתה וכן עשה שפיחת לה מכתובתה והתנו עליו שלא יגרשנה בעל כרחה ושלא ישא אשה אחרת עליה בחייה אלא א"כ שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה זש"ק ומכאן ולהבא לא ימצא בה ערות דבר. ואחרי כל זאת גמירי בישא לא הוי טבא שנמצא בה כמה רעות ואינה מתנהגת כבנות ישראל הכשרות ראשונה פעם אחת יצאה לרשות הרבים בלא צעיף על ראשה לראות בחתן גוי שהיה עובר שם עם קיבוץ רב מהגוים והגוים נסתכלו בה ונתנו לה מיני מתיקה ופשטה ידה וקבלה מהם שנית פעם אחת גלתה זרועיה לפני איש זר וא"ל ראה נא זרועותי אכן שם לא נמצא עדים כ"א אשה אחת שהיא קרובה לבעל אכן הבעל הוא מאמין לדבריה גבי תרי ויודע בה שאינה משקרת עוד נמצא בה ריעותא שמדברת על עסקי תשמיש לפני בני אדם בדברים אשר לא ניתנו ליכתב ועוד שהיא מקללת לבעלה וחמותה בפניהם וכעת הבעל קצה נפשו במעשיה הרעים אשר לא תעשינה כבנות ישראל הכשרות והיא עוברת על דת ולכן רוצה הבעל להפסידה כתובתה ולפחות שיכול לגרשה בע"כ ולא יפחד מאריה דשבועה דרביעא עליה ועל הכל יחדיו למשפט נקרבו לדעת אם יש ממש בדברי הבעל לגרשה בע"כ ויבוא שכמ"ה

תשובה תנן בפ' המדיר דף ע"ב ואלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית ואיזו דת משה מאכילתו שאינו מעושר ואיזוהי דת יהודית יוצאה וראשה פרוע ומדברת עם כל אדם וכו' ובגמ' יוצאה וראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב ופרע את ראש האשה ותירצו דאורייתא קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסור ובירושלמי איתא וראשה פרוע לחצר אמרו ק"ו למבוי ר"ח בשם ר"י אמר היוצאה בקפליטין שלה אין בה משום וראשה