ויוסף אברהם מח

עליו מ"מ בנדון דידן שהיא אלמנה ומציאת האלמנה לעצמה גם ריוח זה הנותר על כתובתה הוי לעצמה כיון דקי"ל מציאת האלמנה לעצמה

וחזי הוית למרן ז"ל בח"מ סי' רע"ו הביאו הרב בני אהרן סי' נ"ד דף ס"ב וז"ל כתוב בתשו' הגאונים על ראובן שהיה מוחזק לעשיר והיו לו שני בנים אחד גדול ואחד קטן והגדול היה נושא ונותן בתוך הבית בממון אביו וטען הגדול שכל הממון שלו ולא היה לו לאב כי אם דבר מועט וטען כי אבי אביו נתן לו חמש דינרים ומהם הרויח כל אותו ממון והשיבו כיון שידוע שנתן לו אבי אביו חמש דינרים נאמן בשבועה כדאמרינן גבי אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאים על שמו וכו' ואמרינן אבל אם היו חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קמץ והקשה מרן עמ"ש כיון שידוע שנתן לו אבי אביו חמש דינרים דמאי איריא ידוע אפילו אין ידוע נמי נאמן בשבועה שהיו לו מעות מיוחדים חוץ משל אביו ומהם הרויח כל הממון ההוא והרב בני אהרן הנזכר הקש' עליו וזהו לשונו ואיני יודע איך אשתמיטיתיה למרן ז"ל תוך כדי דיבור בקיאות הגמרא שהזכירו הגאונים שהרי שם אונות ושטרות יוצאים על שמו והוא טוען מבית אבי אמי נפלו לי בירושה ואינו נאמן אם לא שחלוקין בעיסתן עד כאן. ולי נראה דמרן ז"ל אזיל לשיטתיה שכתב משם בעל התרומות בסימן קע"ט דדוקא אונות ושטרות שאין תפיסתן מחוורת אצל הממון עי"ש ואם כן שפיר כתב דאפילו אין ידוע נמי נאמן בשבועה ור"ל דבההיא דתשו' הגאונים מיירי שלא היו אונות ושטרות יוצאים על שם הגדול אלא שהיה נושא ונותן בממון אביו במטלטלים ומשו"ה אפי' אין ידוע נמי נאמן בשבועה. שו"ר להרב החבי"ב בסי' רע"ו שתירץ כן משם המפרשים ולא נתחוור בעיניו תי' זה עי"ש. ונראה דהא דלא נתחוור בעיניו משום דמרן בס' הקצר פסק כהרמ"ה שחולק על ב"הת וכן נראה מדברי הטור כמ"ש הרב החבי"ב עצמו בסי' ס"ב וא"כ איך אפשר לומר סתם כבע"הת

והרב בני אהרן תירץ ושמא סבור מרן שלא היה הבן סמוך על שלחן אביו כיון שלא הזכירוהו ולכן בהכרח שהיה לו ממון להחיות את נפשו וכיון שכן אע"פי שהיה נושא ונותן בממון אביו יהיה נאמן לומר שהיו לו מעות מיוחדים ומהם הרויח דאל"כ