ויוסף אברהם תס

לפטור את שמעון דמי מפיס דנ"ד דלאו מידי דהפלאה דלכאורה לא יעלה בדעת שישרפו כל החניות בעיר שכולה אבנים ולא יקרה זה אלא בעיר שכל העיר הם מעצים ושום זקן מופלג שבעיר לא יזכור אשר נעשה כדבר הגדול הזה או נשמע כמוהו בזאת העיר ועוד דהכא ראובן בא להוציא מיד שמעון ועליו להביא ראיה שגם אונס כזה בכלל תנאו

אכן עדין יש להסתפק בנ"ד אם באמת ראובן זה אינו חפץ בהלואה כלל ואפילו שעל ידי דבר זה מגיע לו הפסד מניעת הריוח ואם יעבור שמעון וילוה יתחייב באחריות ההלואה ההיא ושמעון עבר על דבריו והלוה א"כ הו"ל תחילתו בפשיעה וסופו באונס ומצינו למרן ז"ל ר"סי רצ"א שכתב שכל שתחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב וא"כ שמעון זה שפשע והלוה חייב אפי' באונסים אכן נראה כי מצינו למהרש"ך ח"ג ס"סי ק"י שכתב דאפשר דבאונס דלא שכיח כלל אמרינן תחילתו בפשיעה וסופו באונס פטור והרב החבי"ב בסי' רצ"א הג"הט אות ח"ן הביא דברי מהרש"ך בלתי שום חולק כנראה שהודה לדברי מהרש"ך ואף שהרב שפתי כהן שם סקי"ד כתב שאין נראין לו דברי מהרש"ך הנז' מ"מ מידי פלוגתא לא נפקא ומי יוכל להוציא משמעון המוחזק. ונר' עוד לומר דבנ"ד אפילו הש"ך מודה והוא דלא כתב כן הש"ך אלא דוקא בנ"ד בההוא דהניח הפקדון במחצלת של קנים שאף שזה שמירה לגבי גנבי אכן לגבי אש לא הוי שמירה ואילו היה יודע בעל הדבר לא היה מניחו להצניעם שם ועל אופן זה כתב הש"ך דאפילו הוא אונס דלא שכיח חייב משא"כ בנ"ד שאף ראובן יודע הוא שרצונו להלות אבל שם בטחונו על שמעון שמתחייב באחריות ועל זה ישיב לו שמעון שלא נתחייבתי אלא באונס דשכיח אבל אונס דלא שכיח לא נתחייבתי ועוד דגבי צריפא דאורבני ע"י פשיעתו נאבד כל הפקדון כלו ולא נשאר ממנו כלום אבל בנ"ד בפשיעתו שפשע ועבר והלוה לאחרים הרויח בהלואות כהנה וכהנה יותר ממה שנאבד לו בכפלי כפלים ומשו"ה אומר שמעון אונס כזה שאינו שכיח לא קבלתי והרב ש"ך לא פליג על דברי מהרש"ך אלא במקום שע"י פשיעתו נאבד לו הכל

וראיתי להרב זכור לאברהם ח"מ אות פ' שכתב על דברי הש"ך שהדין עמו שהרי בההיא עובדא דצריפא דאורבני אמרו לענין גנבי שמירה מעליא היא ואונס הוי מ"מ כיון