ויוסף אברהם תסא

דלגבי נורא פשיעותא הוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס הוא ע"כ. ונראה דכוונתו דכיון דלגבי גנבי שמירה מעליא היא א"כ אונס זה הוי אונסא דלא שכיח ועכ"ז אמרינן ביה תחילתו בפשיעה וסופו באונס ואחר המחילה אין זה ראיה כלל דלא אמרו אונסא דלא שכיח אלא בההיא דנפסק הנהר לגמרי וכיוצא שלא יעלה על לב המוכר אונס זה כלל וכן משמע מתוך דברי הרמב"ם ומרן שכתבו שלא עלה על לב המוכר דבר זה הפלא משמע דלא נקרא דלא שכיח אלא דוקא דבר שהוא פלא ולא יעלה על לב אדם ולכן לא בא לדעתו להתנות עליו אבל ההיא צריפא דאורבני אף שחז"ל תקנו להם דבר ואמרו שמועיל הוא לגבי גנבי יותר מדבר אחר לפי שדבר זה קל על האדם אבל לא אמרו שתיקון זה לא יבוא בדעת סתם כל אדם ואם נגנב משם אונסא דלא שכיח אלא מקום זה נקרא שכיח ולא שכיח ולא נקרא אונסא דלא שכיח אלא דבר שהוא פלא: נאום הצעיר אברהם דיין ס"ט ת"ו ש"ל ב"ע