ויוסף אברהם תנד

ראיה לדברי הרמב"ם דס"ל דלא אמרינן גוד אחית מההיא דג' גומות שבנחל ואילו הכא בפ"ח גבי ג' גומות נתן טעם משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו וכתב התי"ט שם שאין בלשון הזה משמעות דלא ס"ל גוד אחית ולכן נ"ל דמ"ש בפ"ה דרבנן לית להו גוד אחית היינו לפי תירוצו הראשון שתירץ למה שהקשה על הרמב"ם עמ"ש גבי ג' גומות שבנחל הטעם משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו והקשה עליו דלמה לא נתן טעם משום דלא אמרינן גוד אחית האמור בש"ס ותירץ משום דהיא היא דמה טעם אין המים נזחלין מטהרין משום דלא אמרינן גוד אחית וא"כ לפ"ז סבר רבינו דלא אמרינן גוד אחית ועל תירוץ זה כתב מה שכתב בפ"ה אבל למה שתירץ בסוף דבריו דהא דפליגי בגוד אחית היינו ר"מ ור"י אבל חכמים טעמייהו משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו ע"כ. מדבריו אלה נראה להדיא דחזר בו מתירוצו הראשון דהיא היא אלא הכא תירץ תירוץ אחר דההיא דג' גומות שבנחל לא נחלקו בה בגוד אחית ואסיק אלא ר"מ ור"י אבל רבנן דקי"ל כוותייהו ס"ל דלאו משום גוד אחית אלא הטעם דאין מטבילין אלא באמצעית משום דאין המים הנזחלין מטהרין אלא א"כ עמדו וא"כ לפ"ז במקום שאין שם מים נזחלין אלא מי מעין שהם מחברין אפילו שהם גוד אחית מטהרין והריב"ש שהביא מרן סבר דבגוד אחית כ"ע לא פליגי היינו ר"מ ור"י אבל רבנן ס"ל דאפי' גוד אחית לא אמרינן ומרן סבר להיפך דרבנן לא פליגי כלל בגוד אחית והכא שאני לפי שאין המים הנזחלין מטהרין אבל במקום שאין מים נזחלין אלא הם מי מעין מטהרין אפילו בגוד אחית ואנן קי"ל כדברי מרן האחרונים דסבר דרבנן אית להו גוד אחית כנ"ל ואפילו שכל זה אין צריך לנ"ד שהיא שאובה ואיסורא מדרבנן: נאום זעירא דבריין אברהם דיין ס"ט סימן ל"ז

שאלה ראובן שהוא דר בכרך נשתתף עם שמעון הדר בעיר וכל אחד מהם הוציא קרן והניחו לשותפות וראובן שולח לו סחורות מהכרך למכור שם וכתבו שטר שותפות ביניהם והתנו כמה תנאים ודבר שהיה בכלל שהתנה ראובן עם שמעון שכל