ויוסף אברהם תנב

סופו לירד ע"כ וא"כ מה יש קושי מההיא דמטהרין את המקואות אימא דהתם מיירי במקום שהמים סופן לירד ויתכן לומר כי כוונת התי"ט לומר דאפילו דההיא דמטהרין את המקואות לא מיירי במקום שהמים סופן לירד עכ"ז אמרינן גוד אסיק וכ"ש גוד אחית ועכ"פ למדנו מדבריו דבמקום שהמים סופן לירד אפילו קטפרס וגוד אסיק הוי חיבור ואפשר דאף מרן יודה בזה וא"כ בנ"ד שהמים סופן לירד אפילו קטפרס וגוד אסיק הוי חיבור

והנה בענין הנעורא אשר בנ"ד אם נקראת שאובה שהמשיכוה אם לאו הנה מצינו להמבי"ט ח"א סימן שמ"ח שנשאל בענין זה והשיב בנעורא של חמא שהכלים מתמלאים מים מן הנהר ושופכין לאמה אחת ומשם נמשכין למקוה נ"ל שסמכו על הסוברים שאובה שהמשיכוה כולה כשרה ולכן אין להחמיר עליהם אלא להניחם על מנהגם ואף דלא קי"ל כוותיה בזה עכ"פ למדנו מדבריו דבנ"ד שנמשכת מן האמה למקוה שאובה שהמשיכוה נקראת ויש להקל בה ע"י קטפרס וכ"ש ע"י גוד אסיק שהרי הקטפרס מצינו משנה מפורשת בספ"ח דטהרות שאמרו שם בסתם משנה שהניצוק והקטפרס אינו חיבור וכ"ש בגוד אסיק שאין איסורו מפורש להדיא להלכה וא"כ אם אמרו בקטפרס שהוא חיבור גבי שאובה וכ"ש דאמרינן כן גבי גוד אסיק וכ"ש גבי שאובה שהמשיכוה

וקצת מחכמי הישיבה רצו לדחות הראיה שהבאתי מההיא דמטהרין את המקואות ומה שפי' ר"ש עליה שהביא מרן בכ"מ ופירשו דלאו בתחתון ועליון מיירי אלא במעמיק הסילון עד שיגיע למים ואז יהיה העליון והתחתון שוים ויגיעו זה לזה המים בחצי הסילון ושם משיקין זה לזה ונסתייעו בזה מדברי ר"ש שהביא מרן בכ"מ שכתב שצריך להעמיק ראשו העליון בתוך המקוה החסר עד שירדו למטה לכשר שיהיו משיקין כחוט השערה והס כי לא להזכיר כדבר הזה בדברי הרמב"ם שכל דבריו בתכלית הדיוק ועל כל טיפה מונין לה ז' נקיים ואם כדבריהם שהעמיק הסילון בעליון ונעשה שוה עם התחתון א"כ לשוא נקט עליון ותחתון ומדוע לא דילגם כמו שדלג בפ"ה וכמו שדקדק כן מרן בכ"מ ועוד אפילו לדבריהם הרי כתב ר"ש כתב עד שירדו למטה נמצא דגם שכתב להעמיק יש מעלה ומטה ועוד לפי דבריהם אם מניח ידיו תחת הסילון מהיכן יבואו המים כיון שהם בקו היושר ועוד למה נקט שני