ויוסף אברהם תנא

שיש לדחות שסתם דבריו לומר דבכל ענין כשר בפ"ח גבי ג' גומות שבנחל יתבאר דלית ליה גוד אחית עי"ש. והרב תי"ט פ"ג ממקואות ה"ב אחר שהביא דברי מרן הנז' הקשה עליו מההיא דמטהרין את המקואות העליון מן התחתון וע"י סילון ופסקו כן כל הפוסקים עי"ש. ולכאורה תימה גדול על מרן הקדוש איך אשתמיטתיה משנה ערוכה והלכה פסוקה ועוד קשה דלפ"ז דברי מרן סתראי נינהו דאילו הכא משמע דלא אמרינן גוד אחית וכ"ש גוד אסיק ואילו בפ"ח ה"ז פסק לההיא דמטהרין את המקואות ועוד קשה דהכא מרן עיקר ראייתו היתה מההיא דהרמב"ם בפ"ח ה"ח שכתב גבי ג' גומות שבנחל העליונה והתחתונה של ך' סאין והאמצעית של מ' סאה ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית ונראה מזה דלית ליה גוד אחית ואיך שכח ח"ו הלכה קודם לה ה"ז מטהרין את המקואות וקושיא כזו לא נראית בשום זמן על דברי מרן ולכן נראה לע"ד לומר דמעיקרא קושית הרב. תי"ט אינה קושיא מההיא דמטהרין את המקואות דהא פי' כל הפוסקים ובתוכם הרע"מ דהא דאמרינן דאפילו כשערה דיו היינו דמתני' מיירי בשאובה שהיא מדרבנן אבל אם היה העליון חסר מכשיעור הבא להכשירו ע"י השקה להשלימו לכשיעור אין די בהשקה דשערה דאפילו ר"י דמיקל טפי בפ"ב דחגיגה דף ט"ז בעי טופח ע"מ להטפיח עכ"ל הרע"ם. ומלשון זה נראה דההיא דמטהרין את המקואות מיירי בשאובה שהיא דרבנן והקילו בה דאפילו קטפרס מתכשר כמ"ש מרן בכ"מ ובב"י וה"ה גוד אסיק וכמ"ש התי"ט בפ"ז מ"ח אבל ההיא דכתב הרמב"ם פ"ה דמיירי במקוה שיש בו ך' סאה שהוא פסול מן התורה ואח"ז נפל בתוכו סאה שאובה וכיון שלא יש בו כ"א סאין פסול מן התורה ובכגון זה שהוא פסול מן התורה אינו מתכשר לא בקטפרס ולא בגוד אסיק וכן נמי ההיא דג' גומות שבנחל אשר נסתייע ממנה מרן התם נמי יש בעליונה ובתחתונה ך' סאין שהם פסולים מן התורה משא"כ ההיא דמטהרין את המקואות שהיא שאובה שאסורה מדרבנן והכשירו בה קטפרס וה"ה גוד אסיק. עוד קשה לי על דברי התי"ט במה שהקשה על דברי מרן מההיא דמטהרין את המקואות דמאי קושיא והרי הוא עצמו כתב בפ"ו דהיכא דהמים סופן לירד הוי קטפרס חיבור ומה"ט נמי אפילו גוד אסיק נמי איכא למימר במקום שהוא כה"ג כיון שהעליון בודאי