ויוסף אברהם תנ

זה לזה וכבר באתי באזהרה זו בספרי זכרון לנפש קחנו משם ושם הארכתי הענין ביותר: נאום הצעיר אברהם דיין ס"ט סימן ל"ו

עוד יש לי לבאר בענין המקוה של אנטוכיא שכתבתי לעיל דגם אופן השני שכתבתי לעיל שינקבו הסילון שיורדין בו המים מהנעורא והמים שותתין על גבי כותלי הנעורא דשפיר מיקרייא קטפרס ולא ניצוק שהרי הניצוק הוא קילוח המקלח באויר ובנדון זה שנוקבין הסילון אינו נקרא אלא קטפרס שהוא מקלח על גבי הכותל ואפילו את"ל דעכ"ז זה נקרא ניצוק נראה דבנ"ד שהיא שאובה שהמשיכוה וכל פסול שלה הוא מדרבנן מתכשר אפילו על ידי ניצוק שהרי כתבו רש"י והתוס' בחולין דף ק"ז והביאו מרן בא"ח בב"י סי' קנ"ט שכתבו גבי אריתא דאע"ג דניצוק כזה לא הוי חיבור לענין טבילה כלומר לענין טבילת כל גופו דניצוק אינו חיבור ועוד דבעינן כשפ"ה וטעמא דסגי לידים בניצוק כזה הוא משום דלאו טבילה חמורה היא ולפיכך הקלו בה עי"ש בב"י. ונראה דטעמא דלא הויא טבילה חמורה לפי שהיא מדרבנן וכמ"ש הרמב"ם פי"א מהלכות מקואות וכיון שהיא מדרבנן אפילו שהחיבור ע"י ניצוק שפיר דמי דבדרבנן הקלו א"כ גם בנ"ד שהשאובה שהמשיכוה פסולה מדרבנן אפילו ע"י ניצוק הוי חיבור ומתכשר בהכי

אבן עדין יש לנו לברר בנ"ד שהוא מחבר העליון שהוא שאוב עם התחתון שהוא הנהר והו"ל גוד אסיק ומצינו למרן בכ"מ פ"ה מה' מקואות גבי מקוה שאין בו מ' סאה ונפלו בו ג' לוגין וחכ"א לעולם הוא בפיסולו עד שיצאו ממנו מלואו ועוד או עד שיעמיד בחצר מ' סאה ויטהרו העליונים מן התחתונים ופי' רש"י שיעמיד בחצר מ' סאה מקוה כשר למטה מהפסול ופתקו לכשר כדי שיתחברו ויטהר העליון הפסול מן התחתון הכשר כר"מ בפ"ב דחגיגה דאית ליה גוד אסיק וכו' ונראה דרבינו פוסק כרבנן דלית להו אפי' גוד אחית לענין מקואות ולפיכך סתם וכתב לפיכך וכן אם עשה מקוה שיש בו מ' סאה מים כשרים וערבה עם זה המקוה הפסול טהרו אלו את אלו ולא כתב שאפילו הוא עליון ותחתון כשר ואפילו