ויוסף אברהם תמט

מי שחלק בהכי ועוד דאדרבה מצינו למור"ם שם בסי' נ"א שכתב ואפילו לצורך מצוה אין לדבר בין ב"ש לישתבח וא"כ ודאי לפ"ז מ"ש הפר"ח עיין בסי' ס"ה וכדינו שם דינו כאן משמע דאפי' לצורך מצוה דינא הכי כמ"ש מור"ם מדלא נחית לחלק בהכי. ועוד דאפילו דברי מור"ם שבסי' נ"ד אנן בדידן דקבלנו הוראות מרן אזלינן בתריה והרי מצינו למרן בסי' נ"ד ס"ב שכתב שם דהמספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה ויש מי שאומר שלצרכי צבור או לפסוק צדקה למי שבא להתפרנס מן הצדקה מותר להפסיק הרי נראה להדיא דסתם לן מרן דאפילו לצורך מצוה אסור להפסיק לדעת מרן וא"כ קשה מאי מביא ראיה מדברי מור"ם והם לדידן דלא כהילכתא ועוד דהא מצינו למרן ז"ל בסי' נ"א שכתב דאסור להפסיק בדיבור מן ב"ש עד סוף תפילת י"ח ולא נחית לחלק כדברי מור"ם דבין ישתבח ליוצר בדבר מצוה מותר אלא כל אפיא שוין שאסור אפילו לדבר מצוה

ולענין אם הוא במקומות הנז' ושמע קדיש או קדושה ובעוד שהוא עונה למנין זה בא רעהו במנין אחר ואומר קדיש למי יקדים ולמי יאחר הנה לספק זה נשאל עליו הרב מהר"י מולכו ז"ל בתשו' כ"י סי' י"ט והביאו החיד"א בברכי יוסף סי' נ"ו וז"ל כשמתפללין בעזרת בית הכנסת בשנים וג' מקומות ובעוד שאומר זה בחייכון זה אומר יתגדל וכיוצא ואי אפשר לענות ב' או ג' קדישין יענה הראשון דוקא עי"ש. והנה דבריו באו בקיצור נמרץ במ"ש יענה הראשון דוקא מה הכוונה אם ר"ל שיתפוס המנין הראשון אשר שמע תחילה הקדיש שלו ויענה לכל הקדישין שלו ואפילו שמע במנין אחר שאומרים קדיש אין חייב לענות עמהם שהוא תפס למנין אחד ועונה לכל הקדישין שלו ועונה אחריהם או נימא דכוונת הרב לומר דאם שמע למנין זה שאומר בחייכון ומנין אחר אומר יתגדל שעונה אחר זה שהתחיל ראשון והוא בא ומצאו שאומר בחייכון ולא יאמר אני עונה אחר זה שהתחיל לומר יתגדל אכן אחר שגמר זה שהיה אומר בחייכון ועדין אותו שהיה אומר יתגדל לא סיים הקדיש ודאי שחייב לענות אחריו דמי פטרו ונראה דצד זה עיקר הוא ולכן ראוי והגון לעם בני ישראל שהם מתפללין בב"הכ שלנו דמאחר שהיא גדולה יש להם להתרחק הקהילות זה מזה שלא לערבב