ויוסף אברהם תלח

לנ"ד מדברי הרי"ף והרא"ש בפ' אין עומדין שכתבו דמיבעי ליה לאניש דלא לאשתעויי מכי מתחיל ב"ש עד דמסיים תפילת י"ח ולא יצא לחלק דדוקא דיבור חול אסור אבל לדבר בדברי תורה או בדבר מצוה כגון וזאת התורה וכו' מותר משמע דסבר הרב דפי' לאשתעויי היינו אפילו בדברי תורה או בדבר מצוה אפ"ה אסור והאמת אתו לומר כן שהרי השוו הרי"ף והרא"ש לכל המקומות בשוה מן ב"ש עד סוף תפילת י"ח ובק"ש ובתפילת י"ח כ"ע מודים דאסור לספר בהם אפילו בד"ת ומזה הבין הרב דכל המקומות שוים דאפילו בד"ת ודבר מצוה אסור ואיך שיהיה למדנו מדברי הרב החבי"ב דאע"פי שחייב הרב ז"ל לומר פסוק וזאת התורה וכו' לפי שכן נראה מדברי מסכת סופרים שהם חיוב לאומרם אכן לשתוק ולשמוע קס"ת וברכותיה לא מצינו להרב שחייב לעשות כן וכבר נתן טעם הרב שם בתוך דבריו דכיון שהוא עוסק בשבחו של מקום אין לו להפסיק בשביל שבח אחר עי"ש. ועוד נראה טעם אחר דכיון דהוא עוסק בתפילה שהוא ג"כ מצוה אין זה בכלל ועוזבי ה' יכלו. ועוד דכיון דמצינו להרמב"ם בפ"א מה' תפילה שכתב שמ"ע להתפלל בכל יום וכיון שהוא עוסק במצוה פטור מהמצוה כעין שמצינו בחכמי זו"הק שא"ל הינוקא שלא קראו ק"ש והשיבו לו שכך היה שהיו עסוקים במצוה והעוסק במצוה פטור מהמצוה אף בנ"ד שהוא עסוק במצות תפילה פטור הוא מלשמוע קס"ת וברכותיו וא"כ נראה דלאו דוקא בק"ש אין לו לעמוד ולשתוק אלא אפילו עומד בפסוקי דזמרה אין לו לשתוק ולשמוע קס"ת ואף שמצינו להמג"א סי' קל"ה סק"ו שכתב גבי כהן שעומד בק"ש וקראוהו לעלות לס"ת שאינו מפסיק וכתב שם המג"א דאפשר דבפסוקי דזמרה מותר לקרותו עי"ש. אין מזה ראיה לומר דבפסוקי דזמרה דצריך לשתוק ולשמוע קס"ת דאפשר דלא כתב כן המג"א אלא דוקא דשם אין כהן אחר זולתו ואם לא יעלה הכהן צריכין להעלות ישראל במקומו ויבטל תיקון חז"ל לכן הצריכו לכהן לעלות אם עומד בפסוקי דזמרה אבל בלא"ה ואין שם שום הכרח אף המג"א יודה בזה דאין הכרח לפסוק בפסוקי דזמרה כיון שהוא עוסק במצוה

עוד יש לתמוה על דברי הרב החבי"ב ממה שפסק מרן בסימן ס"ה ס"ב שכתב קרא ק"ש ונכנס לבית הכנסת ומצא צבור קורין ק"ש צריך לקרות עמהם פסוק ראשון כדי שלא יראה כאילו