ויוסף אברהם תלג

לפי שקללני או עשה לי כך אז אמרינן אפילו היא חולה נקראת מורדת ועל אופן זה דוקא כתב ואפילו היא חולה דודאי אחר שדברה כך דבעינא ליה ודאי שיכולה לשמש עמו ואפילו היא חולה אכן ההיא דפ' ך' מה' אישות שכתב שהיתה חולה ובקשה מבעלה שיגרשנה ואפילו אמרה שנאתיהו וכתב מהרא"ש סימן קפ"ז שאם אמרה שנאתיהו הוי כאילו אמרה מאיס עלי ובמאיס עלי ידוע שכתב הרמב"ם שכופין אותו להוציא והיה ראוי שגם כאן כיון שאמרה שנאתיהו שיכופו אותו לגרש והגם דגבי אמרה מאיס עלי אין לחלק בין חולה לשאינה חולה אפ"ה בענין זה יש לחלק בין חולה לחולה דעינינו הרואות דלא מאסה בו והטעם שגבי מאיס עלי אם היתה חולה לא נקראת מורדת לפי דיש מקום לומר דהא דמאסה בו משום שהיא חולה וממתינין לה עד שתתרפא אולי תחזור בה ועל אופן זה כתב הרמב"ם הורו הגאונים אשה שחלתה ובקשה מבעלה שיגרשנה שאין שומעין לה וכו' ואין לה דין מורדת לפי דכשתתרפא תחזור בה

גם מ"ש רו"ם על מה שהקשיתי. על דברי. מהרח"ש דאמאי לא הוקשה לו מדברי מרן עצמו שבאותו סי' ורו"ם הביא דברי מרן שבבד"ה שכתב על דברי הריטב"א וכ"כ ר"י ן' הרא"ש ע"כ. ובאמת דברי מרן צ"ע ודבריו סתומים כי הרואה יראה כי אדרבה דברי ר"י ן' הרא"ש הם היפך דברי הריטב"א שהרי הוא כתב דלכתחילה צריך להתיר לו שבועתו אכן בדיעבד אם גירש בלא התרה הוי גט ואילו מדברי ר"י ן' הרא"ש נר' דב"ד כופין אותו לגרש ואין צריך להתיר לו ורו"ם הרגשת בזה וכתבת דאם גירש סתם אמרי' דבדעתו ורצונו גירש ובזה אתי כהר"י ן' הרא"ש אכן אם כפו אותו לגרש והוא נתחרט בזה פליג על דברי הר"י ן' הרא"ש ודברים אלו קשים לשמוע דמאחר דהר"י ן' הרא"ש מיירי במי שנתחרט על שבועתו והב"ד רוצים לכופו לקיים שבועתו ולא איירי במי שגירש בסתם א"כ קשה איך יכתוב מרן על מי שגירש מדעתו וכ"כ ר"י ן' הרא"ש ואף דבכלל מאתים מנה דכיון דהר"י ן' הרא"ש כתב דאפי' לכתחילה כופין אותו לגרש וכ"ש בדיעבד כההיא דנדון הריטב"א מ"מ הו"ל למרן לכתוב והר"י ן' הרא"ש סובר דאפילו לכתחילה אין צריך התרה וכופין אותו לגרש משום השבועה ולא לכתוב וכ"כ הר"י ן' הרא"ש דמשמע מזה דהר"י ן' הרא"ש והריטב"א שוו בשיעוריהן אכן ע"פי דברינו האמורים