ויוסף אברהם תל

הפמ"א שס"ל דאף בכה"ג לא מפקינן מיד המוחזק בכה"ג דרשב"ם יחיד בדבר הזה מודה וכ"ש שמדברי מרן ז"ל יש לדקדק כן ממ"ש דאם נתגרשה ספק גירושין אינו יורשה משמע הא בקטטה והפרשה לבד יורשה וכמ"ש הרב בני יהודה יעו"ש. אכן הא פשיטא דהאשה אשר בנדון דידן אם מכרה או נתנה מתנה לאחרים מנכסיה בחיים חייתה אין הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות או מקבלי מתנה ומכירתה או מתנתה לאחרים קיימים וכמ"ש הרב הפוסק נר"ו ולענין אי עבדינן ליה הרחקה דר"ת עד שיגרש הן אמת כי אסף וקבץ הרב הפוסק עליון למעלה דברי הפוסקים רוב מנין ורוב בנין ראשונים ואחרונים דסברי מרנן דהיכא דנשבע לגרש או לחלוץ והיום הזה מסרב לקיים את דבריו דעבדינן ליה הרחקה דר"ת ולא הוי זה כאונסין אותו לגרש או לחלוץ. אך כל לגבי דידי דמייראי הוראה אני ובפרט באיסור א"א חושש אני משום דהאידנא נוהגים דאחרים משביעין את החתן בעת הנישואין והוא אינו מוציא שבועה מפיו רק הוא תוקע את כפו ולא הוי אלא תקיעת כף בדרך שבועה ואפי' שמרן ז"ל כתב שת"כ דינה כשבועה אינו אלא להחמיר אבל לא להקל במקום הגט היכא שיש כמה פוסקים מהראשונים הרשב"א והרשב"ץ וגדולי דורו שהם סוברים שת"ך קילא ועיין בשבט בנימין סי' ק"פ א"כ יש לחוש דכל כה"ג לא דברו הפוסקים בזה וא"כ נחזור למ"ש הפו' שעונשין אותו על שעבר מעצמו על שבועתו ומודיעין אותו חומר השבועה כמ"ש הריטב"א וסלח נא אנכי מבקש ממע' הרב הפוסק עליון למעלה כי נטיתי קצת מדרכו כי כך היא דרכה של תורה הללו מזכין והללו מחייבין ואלו ואלו דברי אלהים חיים: כה דברי הדש"וט כל הימים בלב תמים הצעיר נסים הררי ס"ט סימן ל"ד

אור בהיר זו תורה. דן ידין הלכה ברורה. בוצינא דנהורא הרב הכולל כמה"ר נסים הררי נר"ו יאיר לעד כי"ר

אחד העונה שלמה רבה ויקירא. גם ברכות יעטה ברבות הטובה ורבו יתירה. פתח דבריך יאיר כתב רו"ם עמ"ש