ויוסף אברהם תכז

סי' ז'. י"ז הרב דוד גרשון הביאו הגו"ר שם בסי' ט'. י"ח סם חיי סי' מ"ט. י"ט הרב בני אברהם חא"ה סי' כ"א. ך' כהונת עולם סי' ו'. כ"א אדרת אליהו סי' דף כ"ב ע"ד. כ"ב הרב דבר משה ח"א סי' פ"ד. כ"ג מורינו הרב בס' בית דינו ש"ש חא"ה סימן א' ואף שבנדונו לא מלאו לבו לעשות הרחקה היינו לפי שלא היה שבועה ומ"מ נר' דבמקום שיש שבועה גם הוא יודה דעושין לו הרחקה ואין לנו לחלק בין כפיית הגט לכפיית החליצה דחליצה קילא מהגט זה אינו שהרי מצינו למור"ם בסי' קס"ט סי"ג שכתב וז"ל וכן אם כפו אותו לחלוץ דינו כמו בגט ועיין בסי' קל"ד עכ"ל. וא"כ כמו שמצינו גט מעושה על ידי ב"ד כשר כן נמי חליצה ושוו בשיעוריהן ועוד דעיקר הרחקה דר"ת גבי גט נשנית במורדת ויען שראיתי ושמעתי באומרים לי כי יש לפקפק בהוראה זו בענין הרחקה דר"ת כי מעולם לא שמענו ולא ראינו פה אר"ץ יע"א לעשות כדבר הזה הרחקה דר"ת לכן העתקתי כל דברי הפוסקים הנז' אשר כולם בהסכמה עלו לעשות הרחקה דר"ת ודבר שהוא מפורש בדברי הפוסקים להדיא ואין כל חדש אין לא ראינו ראיה: כה דברי זעירא דבריין אברהם דיין ס"ט סימן ל"ג

אנא נפשאי דח"ל ראיתי את כל מ"ש הרב הכולל מע' הרב הפוסק הוא הדיין אברהם אוהבי נר"ו ויש לי לישא וליתן בדבריו ולבוא בארוכה אך בעבור שאין הפנאי מסכים עמי אמרתי לבוא בקצרה תחילת דברי פיהו כתב הרב הפוסק אבל בעודה ארוסה יכול להתנות וכו' וא"כ נראה שהתנית עמו בשעת כניסתה לחופה וכו' לא ידעתי מאי קאמר דהכא לא התנה שאינו יורשה אלא שיתן לה נדונייתה ויפטרנה בגט ואם נתן לה כתובתה ולא הספיק לתת לה גיטה או לא רצה מאן לימא לן שאינו יורשה

גם מ"ש הרב הפוסק ועפי"ז יש לומר דשאני הכא שהיתה בחולי ארוך וכו' גם בזה יש לתמוה על רו"ם דאדרבה כיון שהוא חולי ארוך מן הראוי להיות יותר דנין אותה כדין מורדת שנכוף לבעל לגרש אותה יותר ממה שהיא חולה בחולי שאינו ארוך שכתב הרמב"ם בפי"ד שאפילו היא חולה נקראת מורדת: