ויוסף אברהם תכה

לחלוץ לה גם הרב כהונת עולם סי' ו' אסף איש טהור כמה מהפוסקים הנז' והסכימה דעתו עמהם וכ"כ הרב זרע אברהם א"ה סימן י"ג. והרב אשדות הפסגה סי' י"ד והרב מגיד מראשית סי' ה' דף ט"ל ומי שירצה להחמיר שלא לעשות הרחקה דר"ת בנשבע לגרש אינו אלא מן המתמיהין ואין טעם לדבריו ומניחין לבעל שיעבור בכל יום על השבועה

אכן עדין יש לדעת דאם אחר הרחקה זו אמר שהוא רצוי ומפוייס לתת לה גט כיצד יעשו הב"ד דאם יתירו לו שבועתו לא יתן עוד גט ואם לא יתירו לו הו"ל גט מעושה ואפשר לומר דבכגון זה יש לסמוך על דברי הרשב"ץ שהביא המבי"ט ח"ב סי' קכ"ב דהמגרש את אשתו משום שבועה אין צריך התרה דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם וכו' עי"ש. א"נ אפילו שנאמר שאין לעשות לו הרחקה דר"ת והדין כדברי הריטב"א שבסי' קס"ה שאין כופין לחלוץ מ"מ גם הריטב"א כתב שזה שלא קיים שבועתו מעצמו מ"מ עונשין אותו על עוברו על השבועה וכו' וא"כ האיש אשר בנ"ד שאינו רוצה לגרש ולדעתו כי הוא נקי ובר ואין עליו שום איסור ושום עונש אך באמת צריך להודיעו כי גדול עונו מנשוא כי בכל העבירות נאמר בהם ונקה ובשבועה לא נאמר ונקה וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן ממנו ומכל משפחתו ובודאי האיש הישראלי אשר נגע יראת ה' בלבו בשמעו את דברי האלה הזאת יטה אוזן לדברי חכמים וחידותם ויאמר עלי לקיים שבועתי אשר נשבעתי ברצון נפשי ואז אומרים לו היאך יפול דבר הרי אמרו הנשבע לגרש את אשתו צריך התרה קודם ואתה נשבעת לאשתך לגרשה והנשבע על דעת חבירו אין מתירין לו אלא מדעת חבירו ואשתך אינה נותנת רשות להתיר כי חוששת שמא תחזור בך ולא תתן לה גט אם הוא אומר מעצמו עשו לי התרה ואתן לה גט ואם היא מתפחדת שמא אחזור בי מעתה אני מוסר בידיכם ערבון אשר אתם רוצים בו וכמ"ש מרן בסי' קל"ד אך ערבון יתן אם ירצה שאין זה דומה לאונס ובאופן זה ליכא מאן דפליג וליכא שום חשש איסור אבל להניחו שילך ולא יחוש על שבועתו דבר זה לא אמרה אדם מעולפ. ומה גם כי מצינו למהרא"ש סי' כ"ח על ראובן שנשא אשה ובעת כניסתה לחופה נתחייב שמעון אחיו שאם יפטר ראובן אחיו בלתי זש"ק שחייב עצמו בשבועה לחלוץ לאשתו והביא תחילה דברי הריטב"א שהביא מרן בסימן קס"ה שאפילו נשבע