ויוסף אברהם תיא

שאין זה טעם שהיאך יביאו הכשרות לבית הגניזה עם האזכרות שבהם ע"כ. ולפקד"ן שאין זו קושיא שאני כתבתי משום נוי דתפלין דעל הרוב אם יפסלו לא ימצא אותו סופר עצמו שכתב הראשונות ויהיה קצת כמנומר אם כתוב משני סופרים וזה דומה לבגד שנקרע שגנאי הוא לו להניח בו מן אחר וגם כתיב וכתבתם ודרשו רז"ל שתהא כתיבה תמה אכן ממקום אחר יש לסתור זה שהרי מנהג אשכנז לפסול דוקא ג' ראשונות אבל האחרונה כותב במקומה ואי מטעם נוי גם האחרונה היה לנו לפסול משום נוי דתפלין אך נראה דהעיקר כמ"ש כת"ר וגם אני הדל לעיל מ"ש שגונזין את כולם היינו מן הפסולה ואילך אכן לא עלה על דעתי לומר שאם נפסלה שמע שגם קדש והיה כי יביאך פסולים דזה הילכתא בלתי טעמא וכמש"ל

ומעתה לפי האמור לעיל אין מקום למה שדחה הרב החק"ל דברי הרב עבודת הגרשוני דאם נאמר דהרב ע"הג מיירי באותן ב' פרשיות הראשונות שנפסלו לפי שהם חסרים תיבות ואם יכתוב אחרים במקומן הוי שלא כסדרן ונמצא לפ"ז שבעת אשר כתב שמע והיה א"ש נכתבו בפיסול ששני פרשיות הראשונות וכו' היו חסרים אנן אין זה דחיה חדא דלא מצינו פיסול זה בשום מקום כי אם מדברי מהרי"ך ועוד כי מצינו למרן בסי' ל"ב גבי יתירה אות אחת אע"פי ששאר הפרשיות נכתבו בפיסול עכ"ז כיון שמסיר היתר חזרו לכשרותם אוף הכא נמי כיון שמסיר הפרשיות החסרות ומניח כשרות במקומם חזרו האחרונות לכשרותם ואם נאמר דסבר כדעת ר"ש שהביא המרדכי דסבר דבעינן שיכתוב כל הפרשיות בזה אחר זה בלתי שום הפסק הרי כבר הוכחנו לעיל מדברי תלמוד דידן ודברי הפוסקים דלא ס"ל הכי גם הרשב"ש ומהרי"ך שכתבו להדיא דאם נפסלה והיה א"ש שכותב אחרת במקומה וזה דלא כדברי ר"ש ועוד דמנ"ל להחק"ל לפרש כן דברי הע"הג דמיירי שנפסלו ע"י שהיו חסרים אות ונמצא שנכתבו בפיסול אימא דמיירי שנפסלו על ידי אכילת עכבר או פיסול אחר ומעיקרא נכתבה בכשרות ומעתה מ"ש הרב זכור לאברהם שהעתיק דברי החק"ל להלכה ולמעשה אחר המחי' לא עיין הדברים בשורשן. ועוד דהרואה יראה דדברי הע"הג הן הנה דברי הרב דבר שמואל כנז' ועוד דהרב אליה רבה העתיקו להלכה וכן הרב יד אהרן והבא"הט והרב לקט הקמח ומעתה יש לתמוה היאך הניח כל דברי אלו הפוסקים ותפס דברי החק"ל ועוד