ויוסף אברהם תט

עוד כתב כת"ר דתמיהא לך בדברי החק"ל דדייק דכיון דתנן ד' פרשיות שבתפלין וכו' ומדברי הש"ס נראה דבש"ר וש"י מיירי דאמר שם כל אות שאין גויל מקיפה פסולה וכו' ותיקשי לר' יחיאל וכו' ע"כ. והתימה ממעכ"ת כיון דהבאת דברי הש"ס שפי' דברי המשנה דכל אות שאין גויל מקיפה פסולה ובענין דיבוק האותיות כ"ע מודים שאפילו נדבקה האות לחבירתה יכול להפרידם אחר כך אימת שירצה ולא הוי שלא כסדרן א"כ לפ"ז מוכרח דמ"ש מעכבין זה את זה היינו אם רצה להניחם כך בלא תיקון ובענין זה דוקא יש עיכוב אבל הא ודאי שיכול לתקנם בין אם היה חסר פרשה שיכול לכתבה ובין אם נמצא דיבוק שיכול להפרידו ולפ"ז אין מקום למ"ש החק"ל וגם לא למ"ש כת"ר כנזכר

גם למ"ש כת"ר עמ"ש שלא מצאתי זה בספרן של צדיקים וכת"ר כתב שמצא סברא זו במרדכי ה' תפלין משם ר"ש ומזה תמהת על דברי הרשב"ש שכתב ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז וגם על מרן ז"ל תמהת אמאי לא הביא סברא זו והרי דרכו להביא כל הסברות וכו' ע"כ. ואני אומר שאין זו מציאה ותלמוד דידן פליג על זה ואציע לפניך הסוגיא שבמנחות דף ל"ב ובשבת דף ע"ט וז"ל כיוצא בו ס"ת שבלה ותפלין שבלו אין עושין מהם מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה ומסוגיא זו נראה שהס"ת והתפלין הם חמורים ממזוזה והמזוזה קילא מהם לכן אם ירצה לעשות מהס"ת מזוזה אינו יכול ופי' שם התו' כגון שבס"ת בסוף הדף יש שמע והוסיף והיה א"ש בגליון אם היה מורידן מקדושה חמורה לקדושה קלה היו עושין וכ"פ מרן בי"ד סי' ר"ץ ועכ"פ מדברי הש"ס הנז' הם היפך מסכת סופרים שהרי שם כתוב לאמר מזוזה שבלה אין עושין ממנה תפלין לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה וזה ודאי היפך תלמוד דידן ותלמוד דידן הוא עיקר ולכן פסקו אותו להלכה כל הפוסקים ולא הזכירו דברי מ"ס הנז' ומה גם לפי מ"ש הגו"ר א"ח סי' ט"ו שבמסכת סופרים יש כמה הלכות סתומות ועמומות כדברי ספר החתום וגם העתקות משובשות הרבה ע"כ. א"כ אין להניח ת"ד ונתפוס דברי מ"ס. גם מצאתי להרא"ש בפי' להלכות קטנות של הרי"ף שכתב דהירושלמי הוא עיקר נגד מ"ס ואם ת"ד עיקר נגד הירושלמי כ"ש נגד מ"ס ומעתה ל"ק על מרן אמאי לא הביא סברת מ"ס וגם ל"ק למה לא הביא סברת ר"ש וע"פי האמור ל"ק דגם סברת ר"ש היא