ויוסף אברהם תח

בית אחד לכן בעינן שיהיו כל ד' פרשיות של יד בקלף אחד ולכן סבר ר' יחיאל דמה שאמר הכתוב והיו בהוויתן יהיו לא קאי אלא אשל יד דוקא והטעם דבשל יד אם יכתוב האדם בתחילה והיה א"ש ושמע והיה כי יביאך וקדש כשיפתח האדם וילמוד בהם ויראה שהם מהופכין מסדר הכתוב בתורה גנאי הוא שיהיו מהופכין כי לכן צותה התורה והיו כהוייתן והיו לא קאי אלא על של יד דוקא וזה נוי הוא לתפלין ובשל יד אם יהפך אותם אין זה נוי לתפלין וקרא דכתיב והיו משמע שבעת אשר יתהוו בעולם יהיו כסדר משא"כ בשל ראש כשיפתח אדם תפלין או בעת הכתיבה אם אין כתובין על הסדר לא יראה החושה אל העין שהם שלא כסדרן כיון שאינם בקלף אחד משא"כ גבי תפלין של יד שהם כתובין בקלף אחד

גם מ"ש כת"ר במה שהקשיתי על דברי החק"ל במה שהביא ראיה מהא דאמרו במנחות ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זה את זה וכו' וכתב כת"ר דפי' מעכבין היינו שנפסלו ולפי שחיסר קוצו של יו"ד ואין יכול לכתוב אותו משום דהוי שלא כסדרן וכו' ולעד"ן דפשט דברי המשנה שאמרו ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זה את זה ר"ל שאם עשה תפלין בג' פרשיות אינו נקרא תפלין אלא עד שיהיו ד' פרשיות ולא זו בלבד אלא אפילו כתב ד' פרשיות וחסר מהם קוש"י אינם נקראים תפלין ומ"ש שם במשנה ואפילו כתב אחד מעכבן פי' הרע"ם שאפילו אות אחת דבוקה לחבירתה פוסל בתפלין ובמזוזה עי"ש. וא"כ נראה מזה דפי' מעכבין לאו שהם פסולים ואין להם תקנה אלא הכוונה אם עשה ג' פרשיות אין נקראין תפלין עד שיכתוב ויצרף להם פ' רביעית וישלים אותו ואם חיסר קוצו של יו"ד שאו כל הפרשה פסולה יכתוב אחרת במקומה ולא זו בלבד אלא אפי' נדבקו האותיות התפלין פסול אלא צריך להפריד האותיות ואז יהיו נכשרים ופי' מעכבין היינו שכל עוד שלא תקנם מעכבין שלא ללבשם אבל אין פירושם שהם מעכבין וצריך להביאם לבית הגניזה שהרי יגיד עליו ריעו שאמרו שם שארבע ציציות מעכבין זה את זה ובודאי שהכוונה אם עשה טלית בת ג' כנפות לא קיים מצוה כלל גם יגיד עליו ריעו שפי' הרע"ם והוא מהש"ס שאם נדבקו האותיות הם פסולים ובודאי שדבר ידוע הוא שהדיבוקים יכול להפרידם ואין בזה משום שלא כסדרן ועוד דמן המשנה לא משמע אלא שיהיו ד' אבל אם הקדים אחת או איחר לא משמע כלום מהמשנה: