ויוסף אברהם תה

בדבר וכמו שגם כ"ת הרגיש בזה ג"כ והשתא אם כנים הדברים קשה דיוקא אדיוקא דהן אמת דיש לדייק כמו שדייק כ"ת בדבריו דדוקא אם בשלשה ראשונות הוא דצריך לגנוז את כולם אבל אם נמצא פיסול בפ' אחרונה גונזה וכותב אחרת במקומה ולפי טעם האמור גם בנפסלה אחרונה אין תקנה לג' ראשונות וצריכין גניזה שהרי פ' אחרונה שנפסלה הפסיקה בין ג' ראשונות ובין פ' אחרונה ולא הוו כסדרן אלא מוכרח דצריך לפרש דמ"ש שגונזין את כולם הכוונה מפ' שנפסלה עד כולם הבאים אחריה. וכעין זה יש לפרש מ"ש הרשב"ש בתחילת התשובה שאמר שתפלין של ראש אם נכתבה אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול דלכאורה משמע דגם אם נפסלה אחת מאמצעיות שגונזין גם את הראשונה ומהרי"ך גופיה ס"ל דאם כתב קדש והיפך השאר דמניח קדש ומשלים עליה עוד ג' פרשיות ומוכרח לומר דמ"ש שהבית כלו פסול היינו מן הפיסול ואילך והכא נמי נאמר כן איברא עם דהכא יש מקום לומר כן אבל ההיא דהרשב"ש בתחילת התשובה דוחק גדול לפרש כן דלשון שהבית כלו פסול לא משמע הכי. ולמאי דאתינן עלה בענין שכתב קדש באחרונה כי נמצא לפי זה שקדש נכתבה בפיסול כיון שכתב אותה באחרונה והרב החק"ל ספוקי מספקא ליה בזה ודחה דברי הרב עבודת הגרשוני הנזכר דנראה מדבריו דפשיטא ליה בזה ולענין הלכה נראה כמו שכתב כ"ת והראיה שהבאת מדברי מרן שבסימן ל"ב סכ"ג ראיה נכונה היא: כה דברי הצעיר אליהו ששון ס"ט סימן ל"א

חיתא דכתר'י. בקי בשיתא סדרי. ובכלהו תנויי ספרא וספרי. והוא ישפוט דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא בעט'ו יורה. פסיק ותני כמה הילכתא גברוותא שקיל וטרי. תורה יבקשו מפיהו לא פסיק פומיה מלאגמורי. מנ"ר הרב המובהק ונוגה לו ברק כמהר"ר אליהו ששון נר"ו יאיר ונהורא עמיה שריה

מראש מקדמי אר"ש כפלינן שלמא על חד תרי. וצי'לה גם היא יהיו צאצאיו כמוהו תמימי וישרי. ואבוא היום אל מ"ש כת"ר פתח דבריך יאיר על מה שפירשתי בדברי הרשב"ש דמ"ש