ויוסף אברהם תד

שפירשתי לעיל בדברי הרשב"ש וישבתי דבריו דהעולה מן האמור דשניהם בשיטה חדא קיימי בדעת ר"ב דהראשונות לא נפסלו כלל

ועל מה שהקשה הרשב"ש לסברת ר"ב מלישנא דברייתא דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו ואם איתא ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז לעד"ן דיש לישב דברי ר"ב דלעולם דבש"ר נמי מיירי בברייתא וראשונה שנכתבה כסדר לא תגנז ומאי דקתני סתמא יגנז דמשמע אפילו הראשונה לפי דמיירי נמי בשל יד לפי שהם בקלף אחד דאף הראשונה שנכתבה כסדר תגנז אבל בשל ראש הם ד' קלפים הראשונה למה תגנז וסמכה הברייתא על סברא פשוטה ולא חש תנא מלסתום דודאי ידעינן דמשום תש"י דביה נמי מיירי הוא שסתם ויש לומר דגם הרשב"ש מודה בזה שר"ב יתרץ כן או כמו שתירץ מהרי"ך אלא דסבר דעדיף טפי לומר דהמכילתא בשל יד דוקא מיירי כר"י ז"ל ולהכי קתני סתמא והשתא מצינן שפיר לומר דלהרשב"ש נמי בדעת ר"ב דאם היפך באחרונות לא נפסלו הראשונות וכאשר כתבתי לעיל בישוב דבריו

אך מאי דתמיהא לי על דברי החק"ל הוא במ"ש אכן ראיתי בתשו' דבר שמואל סי' ש"ב וכו' וי"ל דאילו ראה ושמיע ליה דברי הרשב"ש הוה הדר ביה דבשלמא אילו לא הוה פליג עליה מהרי"ך דין הוא לומר הכי אבל כיון דחזינן דמהרי"ך בר פלוגתיה אדרבה יש לנו לומר דאילו הוה שמיע ליה ההיא דמהרי"ך הוה מחזיק במעוז סברתו דבקש לו חבר ומצא לו רב

גם מ"ש כ"ת טעם למה שנהגו באשכנז מטעם חומרא אחר המחי' אין זה טעם כלל דכיון דמן הדין הם כשרות איך יחמירו על עצמם ויביאו אותם לידי גניזה עם אזכרות שבהם משום חששא רחוקה שלא נזכרה בתלמוד וסתם סופרים זריזין הם ולא טעו ולעיקר הקושיא נראה לי לישב דמ"ש שבאשכנז לא ראיתי נוהגין כן וכו' שגונזין את כולם ר"ל מן הפרשה שנפסלה ואילך עד כולם ולשון קצרה דבר וסמך על המבין שיבין ויש מקום הכרח לפרש בדבריו כן דאי דברים כפשטן שאם נפסלה אחת נפסלו כולם ומוכרחים אנו לומר שהטעם הוא משום דבעינן שלא יפסיק בין הפרשיות בשום כתיבה אחרת וכמ"ש המרדכי בשם ר"ש ור"י וכמש"ל והרי פרשיות אמצעיות שרוצה לגנוז הפסיקו בין ראשונה שנכתבה כסדר לאלו החדשות ולכך צריך לגנוז גם את הראשונה דבלאו הכי אין שום טעם