ויוסף אברהם תג

דרוב פעמים צריך לגנוז ואפילו הראשונה שונה תירוץ זה לא יצדק כי אם במה שנאמר שקושית הרשב"ש אינה אלא אם כתב קדש בראשונה ואח"ך היפך השאר אבל לא כמו שהבין כבודך שקושית הרשב"ש גם כשכתב קדש באחרונה דא"כ לא הוו רוב פעמים צריכין גניזה

ומה שפי' דמה שאמרו צריך לגנוז את כולם היינו ממקום שנפסל ואילך גם אני הדל פירשתי כן וההכרח לזה שהרי יש שתי סברות לפסול את הפרשיות או דבעינן שיהיו כתובים כולם בבת אחת בלתי שום הפסק ביניהם בדעת ר"ש שהביא המרדכי או כדעת מהרי"א ורבינו יונה שאין נפסל אלא מהפסולה ואילך וא"כ אם נימא דדעת הרשב"ש ומהרי"ך דס"ל כר"ש א"כ גם אם נפסלה והיה א"ש לבד יפסלו שלא נכתבו כולם בבת אחת כי נעשה ביניהם הפסק בכפלות הפרשה וא"כ אמאי כתבו דאין נפסל אלא והיה א"ש לבד אלא ודאי דס"ל כדעת רבינו יונה ומהרי"א דאין נפסל אלא מהפסולה ואילך ואם כן מוכרחים אנו לומר דמה שאמרו הרשב"ש ומהרי"ך שצריך להחליף כל ד' פרשיות היינו דוקא אם נפסלה קדש ואם נפסלה והיה כי יביאך צריך להחליף ג' דוקא וכן נמי מ"ש שבאשכנז לא נהגו כן אלא שאם נפסלה אחת מהם מהג' הראשונות שגונזין את כולם היינו מן הפסולה ואילך וכמ"ש כ"ת אכן בההיא דדברי הרשב"ש הראשונים שבתחלת התשובה אי אפשר לפרש נן אפי' על צר הדוחק דלשון שהבית כולו פסול לא משמע הכי ובע"ה לקמן נבוא לכלל ישוב לזה

ומה שהקשה כ"ת על דברי מהרי"ך שסתראי נינהו יש לישב על נכון דדבריו הראשונים שונים הם ששמע השומע ואמרם להרשב"ש והבין הרשב"ש מזה המגיד שבכל ענין אמר מהרי"ך כן ר"ל אפילו היה הסופר כותב בית אחד והיפך פ' אחת ממנו שנפסל כלו. אמנם כשחזר מהרי"ך וכתב לו בכתב ידו להרשב"ש וסיפר לו גופא דעובדא שהסופרים כתבו ד' זוגי תפלין ונתערבו יחד שבכגון זה גם הראשונות לא נודע אם על הסדר הם עכשיו יש לנו לומר בהכרח על נדון זה אמר מהרי"ך שהבית כלו פסול והשומע לא כיון שמועתו ובזה ניחא נמי דלכן כשחזר הרשב"ש וכתב לו לא הקשה ג"כ שדבריך סתראי נינהו ואעיקרא דמילתא כשכתב הרב ז"ל שעשה מחלוקת בין הרשב"ש ומהרי"ך ז"ל באם שינה באחרונות אם נפסלו גם הראשונות דלהרשב"ש בדעת ר"ב נפסלו ולדעת מהרי"ך לא נפסלו אין זה מוכרח לפי מה