ויוסף אברהם תב

דלא אמרי' דאפילו כפלות הפרשיות הוי הפסק והוי שלא כסדרן אבל כד מעיינינן שפיר הא ליתא דמשמע דסברא פשוטא היא דקאמר מ"ל כפלות הפרשה מ"ל פרשיות אחרות ואפ"ה לא החליט ר"י הדבר לומר דבשל יד לא בעיא דאפשר הא והא איתנהו ועוד אף אם אפשר לומר דאם נאמר דבש"ר ובש"י מעכב בהו שלא כסדרן צ"ל בהכרח דכפלות הפרשיות אינו מעכב מ"מ כיון דבזה מתיישב ההיא דמ"ס אין צ"ל נמי דאף פרשיות אחרות אינו מעכב ואם כן עדין קשה לפי דברי ר"ש על דברי הרשב"ש במה שהקשה לדברי ר"ב ואמר ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז ולפי דברי ר"ש אף ראשונה צריכה ליגנז כיון שהפסיקו בפרשיות אחרות

האמנם סברא דרבינו שמשון שהביא המרדכי שאם הפסיק באיזה פרשה שכתבה שלא כסדרה שגם הראשונות שנכתבו כסדר הם פסולות סברא זו אינה מוסכמת משאר הפוסקים שהרי מדברי ר' יונה שהביא מרן בב"י סי' ל"ב עמ"ש הטור ואם נוגעות יפרידם זה מזה ויגרור אותם נראה שחולק בזה וס"ל שגונז האחרונות הפסולות שהיפך בהם ונפסלו וכותב אחרות במקומן ומצרפן לראשונות עי"ש. וכן דייק מדבריו החק"ל בסי' ז' ויש לתמוה על דברי מהר"י אלסכנדרי ז"ל דנראה מדבריו שהביא מרן דמכשיר בפשיטות בכה"ג ולא זכר שר לדברי ר"י ור"ש הנז' שנראה מהם שאין תקנה לדבר ופליגי בזה עם ר' יונה וגם על הרב דבר שמואל בסי' ש"ב דכתב להכשיר בכה"ג בפשיטות ולא זכר שהיא פלוגתא דרבוותא ויותר תמיהא לי מילתא על דברי מרן ז"ל שהביא דברי רבינו יונה ומהרי"א שהם מכשירין ולא כתב סברת ר"י ור"ש הנז' שהם אוסרים כמנהגו הטוב בכל מקום להביא שתי הסברות ולהכריע ביניהם והביא הדברים סתם כנראה שאין מי שחולק בדבר וצ"ע והתימה שלא ראיתי לאחד מן האחרונים שנתעורר בזה ודע שבמרדכי יש שם ט"ס ואין העת מסכים עמי לבארם רק זה וס"ת שנכתבו צ"ל ושמא תאמר

עוד מה שהבין כ"ת בכוונת הרשב"ש במה שהקשה ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז היינו בין כשכתב קדש בראשונה והיפך בשאר ובין כשכתב קדש באחרונה ולדידך שהבנת כן א"כ כשהקשה לו מהרי"ך וליטעמיך בתפלין של יד מי ניחא כשבא ותירץ אח"ד דהא דקתני יגנזו דמשמע אפילו הראשונה איכא למימר משום