ויוסף אברהם שצט

פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז ואפילו קוצו של יו"ד וא"כ יש לומר כי שינה בהם הסדר כולם פסולות וכתב כ"ת כי אין מזה ראיה וכו' ועוד לפי דבריו למה הוצרכו הפוסקים להביא ראיה ממכילתא וכו' יותר טוב להביא ראיה מדברי הש"ס וכו' ע"כ. ולעד"ן לפי המושכל הראשון כי הוא ז"ל קאי להביא ראיה לאם היפך בשתים האחרונות שגם הראשונות נפסלו ודייק זה מדקתני ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז שאם חיסר אפילו קוצו של יו"ד נפסלו דמשמע דכל ד' פרשיות פסולות ואפילו נמצא חסר קוש"י באחרונה שנפסלו גם הראשונות וטעמא מאי פסולות הרי יכול להשלים קוש"י או תפסל אותה פרשה שחסר בה אלא משום דהוי שלא כסדרן וקתני מעכבות זוא"ז שכולם פסולות א"כ מזה נראה להדיא דאם היפך בשתים האחרונות שגם הראשונות נפסלו וזה לא משמע מהמכילתא דקתני כתבן שלא כסדרן יגנזו דאיכא למימר דה"ק כתבן שלא כסדרן יגנזו היינו מן הפסולה ואילך. ומה שהוקשה לך עוד דלפי דבריו למה הוצרכו הפוסקים להביא מהמכילשא ולא מדברי הש"ס הא ל"ק דניחא להו להביא מהמכילתא דקתני בהדיא כתבן ש"כ ולא ממשמעות דברי הש"ס

אכן מאי דתמיהא לי בדברי החק"ל הוא דדייק דכיון דתנן ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז ואפילו קוש"י א"כ כי שינה בהן הסדר כולם פסולים דכיון דמתני' בש"ר ובש"י איירי כמ"ש הרמב"ם והרע"ב בפי' המשנה וכן משמע מהש"ס שם דפריך פשיטא לא נצרכה אלא דאר"י א"ר כל אות שאין גויל מקיפה פסולה ודין זה בש"ר ובש"י איירי וקתני מעכבות זא"ז ואם איתא לדברי הרב דפירושה דנפסלו כולם דכשמחליף הוו להו שלא כסדרן תיקשי לר' יחיאל דס"ל דבש"ר לא בעינן כסדרן. אכן כד מעיינן שפיר חזינן דכוונת הרב להביא. ראיה דכיון דמצינן דכיון דקתני ד' פרשיות מעכבין זא"ז ואפילו קוש"י ופי' מעכבין היינו דכולם נפסלים הה"ן נימא הכי למאן דאית ליה דבש"ר נמי מעכב בהן הסדר דאם נמצא פיסול באחרונות גם הראשונות נפסלו דהא קתני מעכבין זא"ז אך העיקר דהבין דפי' מעכבין זא"ז היינו דנפסלות כולם ואף אם יחליף פ' שחסר בה קוש"י לא סגי בהכי קשה דמנ"ל הכי וכמו שהקשיתי עליו לעיל גם קשה לדבריו במ"ש דכלהו פסולות ולא סגי במה שמחליף אותה פ' שחסר בה קוש"י דע"כ צריכין אנו לומר דהטעם הוא משום דהוי ש"כ כשמחליף א"כ משמע דבשל ראש נמי