ויוסף אברהם שצד

תחילה והיה כי יביאך ואח"ך קדש הרי קדש נכתבה בפיסול ועכ"ז כיון שאנחנו מסירין והיה כי יביאך לגניזה חזרה קדש לכשרותה ויכול לסיים אחריה ג' פרשיות מחדש וכ"ת דשאני נ"ד דהזיד וכתב והיה כי יביאך ואח"ז קדש אבל ההיא דמרן מיירי דאחר שכתב ד' פרשיות ובא לבודקן מצא שחסרים אות אחת או יתרים. אכן אין זה כלום דלאו ברשיעי עסקינן שיכתוב שלא כסדרן בדבר שהוא ידוע אפילו לקטנים ועוד דגבי אות יתירה מי לא עסקינן שהרגיש הסופר שיש אות יתירה ועכ"ז אמר שאחר שאני מסיים הכל מסיר היתר וגורר אותה ובודאי דבכגון זה הרשות בידו לגרור אחר כתיבת הכל דאלת"ה לא הוה שתיק מינה מרן שלא יגלה לנו רז זה וא"כ לפי דברי מרן הללו נראה דבנ"ד אם כתב והיה כי יביאך ואח"ך קדש דכיון דיכול להסיר והיה כי יביאך ויגנוז אותה א"כ נשארה קדש בכשרות ויכול לסיים אחריה מחדש ג' פרשיות ויהיו כתובין כסדרן ומה שהביא החק"ל ראיה מדברי הרשב"ש אין שום ראיה ממנו לפסול בנ"ד שהרי דברי הרשב"ש סתראי נינהו שהרי כתב דאם נמצא פיסול בין באמצעיות ובין בראשונות שצריך להחליף כל ד' פרשיות וממה שסיים זולתי אם נפסלה האחרונה שאז אין צריך להחליף אלא אותה פ' בלבד נראה דאבל הראשונות אינם נפסלים וכבר החק"ל הוקשה לו בזה אכן תירוצו אינו מוכן וכמש"ל ומה שרצה לחלק דאיסור התלייה לאו משום דהוי שלא כסדרן כבר כתבנו לעיל שזה היפך דברי הפוסקים הראשונים ולכן נראה לי פשוט דמ"ש שצריך להחליף כל ד' פרשיות היינו באופן שנפסלה קדש דוקא אבל אם נפסלה והיה כי יביאך קדש אינה נפסלה וכמו שגם החק"ל הודה בזה מדברי מרן אכן מה שכתב דאם כתב והיה כי יביאך ואח"ז קדש דקדש נכתבה בפיסול אין מדברי הרשב"ש ראיה לפסול בנדון זה. אכן מדברי מהרי"ך נראה דס"ל דקדת אינה נפסלת כשכתבה בראשונה אבל אם כתבה באחרונה אין לה תקנה אכן לענין דינא נר' כמש"ל והבאתי ראיה מדברי מרן ביתר אות אחת שאין נפסלים השאר ואפי' שנכתבו בפיסול

עוד יש להביא ראיה לנ"ד מדברי הרב דבר שמואל סימן ש"ב שנשאל במה שהיו הסופרים נוהגים שאם נפסלה פ' ראשונה ושנייה שהיו כותבין במקומן אחרים וזה ודאי פיסול גמור הוא לכן כדי לתקן המעוות אמר שהשני פרשיות קדש והיה כי יביאך שנפסלו