ויוסף אברהם שצג

שאז כולם פסולים ובזה השוו דברי הרשב"ש. ומהרי"ך עם דברי מהרי"א ורבינו יונה שהביא מרן בב"י דאין פיסול אלא ממקום שנפסל ואילך וכן מצאתי להרדב"ז ח"א בחדשות סי' קצ"ד שכתב בענין פ' והיה אם שמוע שנפסלה כיון שהיא אחרונה צריכה גניזה ואם היה נופל הטעות בפ' ראשונה היה צריך לגנוז את כל התפלין עי"ש. ומדנקט ואם היה נופל הטעות בפ' ראשונה ולא נקט בג' פרשיות הראשונות משמע דאם היה נופל בטעות בפ' שנייה או ג' אין צריך לגנוז את הכל אלא מן הפיסול ואילך והראשונה היא כשרה וזה ודאי כדעת מהרי"א ורבינו יונה הנז"ל. וראיתי בס' בן פורת יוסף ה' תפלין שאחר שהביא דברי הרדב"ז הנז' כתב אלא שלא פי' את שיחותיו במאי מיירי אם בשל ראש או בשל יד. ולפקד"ן דודאי בשל ראש איירי שהרי כתב שהיה כתוב בתפלין ד' שיטין וזה ודאי בשל ראש היא דבשל יד ז' שיטות נוהגים כמ"ש מרן בב"י וכ"כ הרב החבי"ב משם הרדב"ז ח"א ס"ך ק"ך וז"ל היו מקצת פרשיות מזמן קדמון והראשונות מקרוב באו הוי שלא כסדרן ופסולין עי"ש. ומשמע מדבריו שאם היה הדבר בהיפך שהראשונות מזמן ראשון והאחרונות היום באו דכשרים הן דהוו כסדרן ועכ"פ נראה דגם דעת הרשב"ש ומהרי"ך דקדש אינה נפסלת ואין פיסול אלא מן מקום שנפסל ואילך ודלא כמ"ש החק"ל דעמד בסברתו דסבר דהרשב"ש ס"ל דאם נפסלה אפילו שמע דגם הראשונות נפסלו וחולק על דברי מהרי"א ורבינו המובא בב"י וידוע בכללי הפוסקים דכל דמצינן להשוות סברות הפוסקים דלא ליהוו פליגי אהדדי מהרי"א משוינן

נחזור למ"ש לעיל משם החק"ל דאם כתב והיה כי יביאך ואח"ז כתב קדש דלדעתו דכיון שנכתבה קדש בפיסול אין לה עוד תקנה ותלה זה בדברי הרשב"ש ומהרי"ך וכבר כתבנו לעיל דאין מדבריהם שום ראיה לנ"ד וא"ת עכ"פ סברא בעלמא היא כיון דנכתבה בפיסול. לפק"ד דאין זו סברא שהרי מצינו להרמב"ם בפ"ב מה' תפלין ופסקה מרן בסי' ל"ב סכ"ג וז"ל אם נמצא שחסר אות אחת אין לו תקנה משום דהוי שלא כסדרן אבל אם יתר אות אחת יש לו תקנה ע"י שיגרור אותה אם היא בסוף תיבה וכו' ע"כ. הרי להדיא שאע"פי שבעת אשר יתר אות אחת הרי כל הבאות אחריה נכתבו בפיסול כיון שיש שם אות יתירה ואעפ"כ כיון שיכול לסלק אותו אות היתר חזרו לכשרותן אף אנן נמי בנ"ד אע"פי שכתב