ויוסף אברהם שצא

שדעת הרשב"ש שאפילו נפסלה שמע שגם קדש נפסלה איך לא אשתמיט שום אחד מהאחרונים להביא חומרא זו משם הרשב"ש שהוא מגדולי הפוסקים

עוד קשה לי על מ"ש החק"ל וז"ל אך בעיקר חקירתנו כשכתב פרשה ב' קודם לראשונה אם נפסלה גם קדש וכו' ולדעת הרשב"ש אין ספק דנפסל אלא שגם דעת מהרי"ך לפסול שהרי כתב שאין מקום להכשיר קדש כל שלא כתבה בראשונה עי"ש. ואני הדל לפקד"ן דאין הדבר פשוט כן דכל שלא כתבה בראשונה שהיא פסולה והרי תחשוב הראשונות שנכתבו בפיסול כמאן דליתנהו דמי וקדש ישלים עליה עוד ג' פרשיות מחדש ודין זה מדברי הרשב"ש אין בדבריו שום רמז כלל ואדרבה ממה שכתב ראשונה שנכתבה כסדר ולא כתב ראשונה שנכתבה בתחילה נראה דכל שהיא כסדר שנכתבו אחריה ג' פרשיות כסדר קדש כשרה ואינה צריכה גניזה הן אמת כי מדברי מהרי"ך נראה דסבר היפך זה שכתב אבל בי"ח פנים הנותרים אין תקנה אפילו פ' ראשונה כ"א גניזה ומהתימה מהחק"ל שהביא ראיה שגם מהרי"ך מודה בזה שהרי כתבן במקום שאין להכשיר פ' קדש ואמאי לא הביא ראיה מדברי מהרי"ך עצמו. ועוד תמיה לי שכתב שאף מהרי"ך מודה בזה כנראה שהרשב"ש פשיטא דסבר כן והרואה יראה כי נהפוך הוא שמהרי"ך מפורש בדבריו להדיא ובדברי הרשב"ש אין מפורש להדיא

עוד קשה לי על דברי החק"ל במ"ש ולעיקר חקירתנו במ"ש והיה כי יביאך ואח"ז קדש אין מכל מ"ש ראיה להכשיר ולדעת הרשב"ש אין ספק דנפסל כמבואר בדבריו וכו'. ולא ידעתי היכן מבואר בדבריו כן שהרי לעיל לא כתב כ"א שלדעת ר"ב שאם נפסלה הראשונה או האמצעית שצריך להחליף כל ד' פרשיות ודבר זה כבר נדחה מדברי מהרי"א ורבינו יונה שהביא מרן בב"י וכמ"ש החק"ל עצמו שנראה מהם להדיא שדוקא מן הפיסול ואילך נפסל אבל הקודם לו לא נפסל ובזה נדחו הרשב"ש לדידן דקבלנו הוראות מרן וא"כ מה יש ממנו ראיה לפסול היכא דכתב קדש באחרונה ואי דכוונת החק"ל להביא ראיה לנ"ד מצד הסברא דכיון שבעת שנכתבה נכתבה בפיסול א"כ למה לו לתלות הדין בדברי הרשב"ש ימציא הדין מסברא דנפשיה. וכ"ת דמדברי מהרי"ך עצמו נראה דין זה שהרי כתב שלא תמצא שלא תפסל הראשונה אלא בה' פנים אבל בי"ח פנים