ויוסף אברהם שצ

כפשטן לא ידענו טעמו של דבר אכן נראה בכוונתו שתחילה כתב שנוהגים בארצו ומעשים בכל יום שאם נפסלה פרשה אחת מהראש שמחליף אותה פ' לבד ובכל מקום שתהיה אין להקפיד אכן לדעת ר"ב שגם בראש צריך שיהיו כסדרן יש מציאות שצריך להחליף כל ד' פרשיות כגון שנמצא קדש חסירה אות שאז נפסלו כולם ואה"נ דאם נפסלה והיה כי יביאך שצריך להחליף ממנה ואילך ולא הוצרך הרשב"ש לבאר כל זה בדעת ר"ב כיון דהוא לא סבר כוותיה אכן עדין יש לנו לברר דברי הרשב"ש ומהרי"ך שבתחילת התשובה שכתב בתפלין של ראש שאם נכתבה אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול ודברים אלו הם היפך מה שכתב לקמן מהרי"ך שלא תמצא שלא תפסל קדש כ"א בה' פנים דהיינו כשכותב קדש בתחילה ומהפך הג' נראה מדבריו דקדש אינה נפסלת אפילו היפך השאר וא"כ קשה איך כתב שאם נפסלה אחת מהם שהבית כלו פסול והתימה מהחק"ל שלא הקשה דברי מהרי"ך אהדדי והם סתראי נינהו. ולכן נוכל לומר דגם בזה מ"ש שאם נפסלה אחת מהם שהבית כלו פסול היינו במציאות שנפסלה קדש שאז הבית כלו פסול וכן נמי מ"ש מהרי"ך ובאשכנז לא ראיתי כן אלא שאם נפסלה אחת מהם שגונזין את כולן היינו נמי שנפסלה אחת מהם היא קדש שאז גונזין את כולן ויש להכריח זה בדבריהם מכמה טעמי מהם נאמרו לעיל ומהם נאמר עוד ובודאי שלא עלה על דעת הרשב"ש ומהרי"ך לומר שאם נפסלה האמצעית שגם הראשונה נפסלה אחת כי לפ"ז דברי הרשב"ש סתראי נינהו דא"כ אמאי אם נפסלה והיה א"ש שלא יפסלו גם הראשונות שנית כי גם דברי מהרי"ך סתראי נינהו שלישית כי לפ"ז אין טעם בדבר וכאמור לעיל ד' כי מצאנו למרן ז"ל בב"י סי' ל"ב שהביא משם מהר"י אלסכנדרי ורבינו יונה דאין הפיסול אלא ממקום שנפסלה ואילך אבל הקודם להם לא נפסלו ואיך נאמר בדעת הרשב"ש דס"ל להיפך והוא חולק עליהם בדבר שאינו מפורש בדבריו א"נ יש לומר דמ"ש שבאשכנז לא ראיתי נוהגים כן אלא שאם נפסלה אחת מהם שגונזין את כולן היינו מן הפסולה ואילך אבל לא הקודם לה

א"נ דמ"ש הרשב"ש דאם נפסלה אחת מהם שהבית כולו פסול היינו הראשונה מהם ובדברי הרשב"ש היה כתוב לאמר אות א' והמעתיקים סברו שהיא מלת אחת וכתבו אחת מהם אך באמת היא ראשונה מהם. עוד יש לתמוה על דברי החק"ל דסבר