ויוסף אברהם שפו

שהבין דפי' מעכבין זא"ז היינו שהם פסולים לגמרי ואין להם תקנה כיון שחיסר קוצו של יו"ד ואם יתקנה עכשיו הוי שלא כסדרן ופסולות כל ד' פרשיות. ולפקד"ן פשוט דמ"ש ד' פרשיות שבתפלין מעכבין זא"ז אין הכוונה שהם פסולות וצריכים גניזה אלא הכוונה שאם הניח ג' פרשיות ופרשה ד' לא הניח שהם מעכבין ולא יקראו תפלין ולא זה בלבד שחסר פרשה אלא אפילו חסר קוצו של יו"ד מעכב ולא יקראו תפלין. ויגיד עליו ריעו שהרי אמרו שם במנחות שם בש"ס ד' פרשיות מעכבות פשיטא ותירצו ל"ץ אלא לקוצו של יו"ד והקשו הא נמי פשיטא אלא לאידך דר' יהודה אמר רב דאמר כל אות שאין מוקפת גויל מד' רוחותיה פסולה והיינו שלא תהיה אות דבוקה לחבירתה והא פשיטא שאם אות דבוקה לחבירתה אפילו בפרשת קדש שיכול לתקנה ואין בזה משום שלא כסדרן וא"כ מהיכן נראה מזה שאם שינה בהם הסדר שהם פסולים לגמרי. ועוד דאימא דהא דאמרו שאפילו חיסר קוצו של יו"ד שהוא מעכב היינו אם לא תיקנה אבל אחר שתקנה מנ"ל שלא יוכל לתקן ונפסלים כל ד' פרשיות. ועוד לפי דברי החק"ל למה הוצרכו הפוסקים להביא ראיה מהמכילתא ולא הביאו ראיה מהמשנה הזאת ועוד קשה לי על דבריו דמהמכילתא משמע להדיא שצריך לכתוב אותם כסדרן אבל מדברי המשנה לא משמע אלא שצריך שיהיו ארבעה אבל אם זה קודם או אח"ך לא משמע מהמשנה

כתב עוד החק"ל וכן נראה עוד מתשובת הרשב"ש סי' תרל"ב שנחלק עם מהרי"ל אי בתפלין של ראש בעינן כסדרן שנחלקו בזה הרב רבינו ברוך ור' יחיאל ומהרי"ך דעתו כר"ב ולכן אמר בתפלין של ראש אם כתב אחת מהם שלא על הסדר שהבית כלו פסול נראה דאם שינה בשני פרשיות אחרונות דגם הראשונות נפסלו ואחר זה הוקשה לו להרב חק"ל ממ"ש שם הרשב"ש להכריח כדברי ר' יחיאל וכתב וכדבריו משמע בברייתא שהרי אמרו כתבן שלא כסדרן ואם איתא ראשונה שנכתבה כסדר למה תגנז אלא ודאי משמע דוקא בשל יד בעינן כסדרן מדבריו אלה משמע דאם שינה בפ' ב' או ג' דראשונה כשירה וזה היפך מכל דבריו שהבאתי לעיל שמתבאר מהם היפך זה עי"ש. והנה מלבד שדברי הרשב"ש דסתראי נינהו כמ"ש החק"ל עוד בה לא ידענו טעמו של דבר דבשלמא ההיא דכתב ראשונה למה תגנז אלא היא כשירה ומשלים עליה ג' פרשיות