ויוסף אברהם לח

יצטרך יקחם מידם א"כ בנ"ד שלא בא לידי צורך למוכרם נשארו להם קנין עולם עי"ש. א"כ גם בנ"ד דמהרשד"ם דמיירי שנתן לבנו בעוד שהוא חי ואח"ז נשארו בידו משו"ה כתב שזכו בהם הבנים כיון שלא חזר בו. ומעתה מה שהק' הרב חק"ל דאשתמיתיטיה דברי הריב"ש דסי' קכ"ח דשם מבואר דבתכשיטין כ"ע מודו דב"ח גובה מהם ונדון הריב"ש דסי' קכ"ט שם היה תכשיטין של כסף וזהב. לפקד"ן דל"ק דרב ב"ד סבר כיון דשם מיירי שמת האב ולא חזר בו דאז באותו עת זכו הבנים א"כ שם ל"ש בגדים ול"ש תכשיטין דכולם שוים לטובה דזכו בהם הבנים וחילוק זה של הרב ב"ד ז"ל מצאתי אותו בהרדב"ז החדשות ח"א סי' שס"ה דשם נשאל בראובן שנתן מתנה לבתו לצורך נישואיה וזכתה בה במתנה וקנתה תכשיטין ומת האב ולא הספיקה הבת לינשא עד שמתה ועתה בא בע"ח לגבות מאותה מתנה והשיב דאם המתנה היתה ע"מ שתנשא בה הדין פשוט עם שמעון ואם היתה המתנה סתם אע"ג דאיכא גילוי דעת שלא נתן לה אלא לצורך נישואיה לא זכה שמעון וכן משמע מהך עובדא דפ' מ"ש וכו' הא קמן דאע"ג דאיכא גילוי דעת לא מציא הדרא בה כיון שהיא מתנה במקצת ואפילו לדעת המפ' עובדא דאמיה דרב זביד במתנה במקצת ה"מ בזמן שבעל המתנה חוזר בהדיא אבל בנ"ד שכבר מת דילמא אי הוה קיים לא הוה הדר אלא שיזכו שאר אחיה במתנה ותו איכא גילוי דעת לאידך גיסא שרוצה הוא שתתקיים המתנה אפילו שתמות כדי שירשו אותה שאר בניו עי"ש. הרי להדיא דכיון שמת ולא חזר בו זכתה במתנה ועדיפא נ"ד שהרי התם אפילו שמתה הבת לא אמרינן כי שמא חזר בו כדי לפרוע לבע"ח כי פריעתו מצוה אלא אמרינן כי כוונתו שיזכו אחיה במה שנתן לה א"כ כ"ש בנ"ד שהבת עצמה קיימת דודאי אמרינן דלא הדר ביה אלא זכתה הבת במה שהזמין לה אביה כלו. שוב ראיתי להרדב"ז עצמו בח"א סי' קנ"א שנשאל ביעקב ששידך לבנו ונתן בידו מוהר לכלתו וכן עשה אחר זה מת יעקב ונתבטלו השידוכין אם יחזור המוהר לתפיסת הבית והשיב אם כשנתן יעקב לבנו קנה מתנתו בדרכי הקנייה לא ראיתי מקום לשאלה זו ואע"ג דאמדינן דעתיה דלא נתן אלא לצורך נישואין והרי לא נשא הא ל"ק דלצורך נישואין נתן ואם לא נשא זו ישא אחרת ע"כ. משמע דוקא שקנה בדרכי הקנייה המפורשת בדין קונה חפץ מחבירו אבל אם לא קנה בדרך זו לא קנה וא"כ נראה