ויוסף אברהם שעח

ותבט עיני להרב פ"ש דף ג' ע"ג שכתב עמ"ש הגו"ר דדברי מרן בפי' טורקנין וטריתא בדברי הטור הם דברים נכונים כתב וז"ל ואחר לחיכת עפר כפות רגליו נלע"ד דמה שכתב דדברי מרן נכונים לא כתב כן אלא לפי שלא ראה החולקין על מרן בזה והם רוב בנין ורוב מנין ה"ה הרי"ף והרמב"ם והטור והרשב"א וא"ח והב"ח ומהריק"ש וכתבתי שם שלא ראה מרן דברי כל אלו הגדולים שאילו ראה אותם היה חוזר בו עכ"ל. ואני תמיה איך יאמר דהרבנים הללו ס"ל דבטירתא אם קבע מברך ג' ברכות דמ"ש הרי"ף והא טירתא דארעא ר"ל כובא דארעא והיינו לפי שמילת טירתא מורה לסתם עיסה ויש מיני עיסות משונים זה מזה קאמר דטריתא דארעא מברכין עליה במ"מ ואי קבע מברך המוציא והיא מימרא בפ' כ"מ דקאמר מר האי כובא דארעא וכו' ולפי דבריו דטריתא דהרי"ף לאו היינו טורקנין אלא טריתא סתם א"כ אמאי קא מסיים למילתיה בתי' דארעא כיון דלכל הפי' דהש"ס לא אמרו דטריתא נעשית בקרקע אלא או גיבול מכותח והיינו בכירה או נהמא דהנדקא דהיינו שאופין בשפוד או לחם העשוי בחמה ומעולם לא דבר הרי"ף בדין ברכה דטריתא כיון דש"ס דילן לא דיברו בה לענין ברכה כ"א דוקא לענין חלה ופסקה הרי"ף קודם זה ועוד שהרי הרי"ף קא מסיים בדבריו ההיא דמר זוטרא דקבע עלה ובריך המוציא ונדון דמר זוטרא היינו בכובא דארעא והיא טורקנין כמ"ש בש"ס מאי טורקנין כובא דארעא ומזה נמשך הרמב"ם שלא זכר טריתא לענין ברכה כ"א דוקא לענין חלה ודין חלה פסקו הרמב"ם בפ"ו מהל' ביכורים דכיון דטריתא לא הוזכרה כ"א לענין חלה וא"כ מה שפסק הרמב"ם פ"ג מה' ברכות על עיסה שנאפית בקרקע היינו כובא דארעא דפ' כ"מ וכן מצאתי להרב עין משפט שציין בכובא דארעא הרמב"ם פ"ג מה' ברכות וכ"כ הרב מעשה רוקח ודלא כמ"ש הב"ח. ומ"ש הפ"ש דכן דעת מהריק"ש אין מזה ראיה דמהריק"ש לא קאמר כ"א נר' שהטור חולק וזה אפילו מרן יודה בה דנראה מדבריו דבטירתא אם קבע מברך המוציא אלא שצריכין אנו לדחוק ולפרש בדברי הטור דהא אם קבע וכו' קאי על הטורקנין דלעיל כמ"ש מרן אבל לא פי' הטור קא מפרש מהריק"ש הרי לך דמ"ש דהרי"ף והרמב"ם ומהריק"ש חולקין על מרן אין לדברים הללו יתד ודלא כמ"ש הב"ח. ומ"ש דהרשב"א ס"ל דבטריתא מברך המוציא בקבע