ויוסף אברהם שעד

ספוקי מספקא ליה. ומה שהביא ראיה לדבריו וזל וכ"כ הרב"י שזה שהיה עושה היה בדאית בה תו"ד אבל בטרייא לא היה צריך לנהוג כן לאכול לחם גמור תחילה שהרי אפילו לדעת ר"ת אין צריך לברך עליה המוציא כבר פירשנו שאין כוונת הרב"י לפרש מנהג מהר"ם אלא להקשות עליו וכמו שיתבאר לקמן בע"ה

והנה מ"ש מרן בב"י סי' שכ"ט וז"ל ומ"ש רבי' שכן מנהג מהר"ם וכו' נר' שטעם מנהג זה משום דמספקא ליה בעיסה שבלילתה עבה ועשאה על דעת לבשלה במשקים אם היא חייבת בחלה כדעת ר"ת או אם היא פטורה כדעת ר"ש וכו' ולאפוקי נפשיה מפלוגתא לא היה מברך המוציא וגם לא היה אוכל בלא המוציא אלא מברך על לחם אחר תחילה ע"כ. ואנא דאמרי דחילוק זה שכתב מרן לאו דידיה הוא וכבר כתוב ומפורש בדברי מהר"ם גופיה שכתב להדיא דלאפוקי נפשיה מפלוגתא היה עושה כן והביאו המרדכי בפ' כ"ש וז"ל ועל אודות חררה קטנה שלוקחות הנשים מעיסת וירמי"זליש ואופין אותה ומשימין אותה אצל אותה העיסה ומפרשת חלה יפה הם עושים וכן הורונו להם לפי שהתו' כתבו בפ' החולץ ובפ' כ"ש ובפ' ב"מ דעיסת וירמיזליש חייבת בחלה דהו"ל תחילתו עיסה וסופה סופגנין וכ"כ הר"ש במס' חלה ושוב חזר בו ופטר כיון דדעתו לעשותו סופגנין היה מתחילה ולבשלה במים אלא אם עשתה חררה קטנה ואפאה ע"ג גחלים דחיישינן שמא תמלך ותעשה ממנה כדי חיוב חלה כדמשמע בירו' אמרתי בלבי לאפוקי נפשאי מפלוגתא לעשות חררה קטנה ולאפותה וליטול מעט חלה ממנה ומן העיסה ביחד שהרי נוטלין חלה מן האפוי על העיסה ומן העיסה על האפוי והשתא ממ"נ שקלא חלה כדין ולפי דברי ר"ש שכתב במס' חלה דפטור אלא א"כ אפה ממנה מעט כדמשמע התם עכ"ל מהר"ם בר ברוך. הרי מבואר דחילוק זה שכתב מרן כתבו בהדיא מהר"ם וכבר ידוע שמהר"ם בר ברוך הוא ניהו מהר"ם מרוטנבורק כמו שהוכיח במישור בכמה ראיות הרב החיד"א בשם הגדולים ח"א דף נ"ו וכ"כ בס' קורא הדורות ושוב מצאתי להט"ז שלא הביא דברי מהר"ם מנטומברק מלשון הרא"ש אלא מדברי המרדכי שכתבנו הרי נר' שדברים הללו הן הם דברי מהר"ם עצמו כמו שהוכחנו

ומזה שכתב עוד וז"ל ודע שלא היה צריך מהר"ם לנהוג כן