ויוסף אברהם שע

עי"ש. וא"כ אף אנן נמי נימא אם איתא דהשע"ה הוה שמיע ליה הך דמרן החבי"ב לא הוה שתיק מינה ואילו שמיע ליה הוה הדר ביה

עוד יש להביא ראיה דאין לחלק בין למ"ש בב"י ובש"ע למ"ש בתשובה והוא כי מצינו למרן שכתב תשובה ושלחה למור"ם ז"ל והובאה תשובה זו בש"ות מור"ם סי' מ"ז וכתב לו מור"ם דכל החולק על מכ"תור כחולק על השכי' והסכמנו פה והוכרחנו לשלוח מאה זהובים כפי פסק תשובתו דמר ע"ש. הרי מצינו למור"ם שלא יצא לחלק בין החיבור והתשו' כי כולם שוים לטובה. ואף שמצינו להרב קרית מלך רב בש"ות ח"א סי' ג' שיצא לחלק שלא קבלנו דברי מרן בין בחיבור בין בתשו' אלא בתשו' שעשאן חיבור אבל בתשובה אחת שכתב ושלח לא דאפשר שחזר בו אח"כ מאותה תשובה הנה מלבד ששם הרב מהר"ם מזרחי שם דחה לכל דבריו עוד בה שתשובה זו כבר נדפסה בספרו אבקת רוכל סי' פ"ג וא"כ הרי חיברה עם שאר תשובותיו ואילו חזר בו לא היה מחברה עם שאר תשובותיו ואפשר כי בימיו עדין לא נדפסו תשובות מרן בס' אבקת רוכל ומשו"ה כתב כן וכבר כתבתי דמרן ז"ל דקבלנו הוראותיו לפי שהוא הולך אחר הרוב כמ"ש בהקדמת א"ח והכתוב מסייעו דכתיב אחרי רבים להטות כמ"ש הרדב"ז בח"א הישנות סי' קי"ו ולית ליה קי"ל וא"כ לפ"ז גם מ"ש בתשו' קי"ל כוותיה דלא חזר מדרכו לילך אחר רבים ולפ"ז מ"ש הרב שער המים כי שמע שלא קבלנו מ"ש בתשו' אין טעם בדבר ולמה יגרע מ"ש בתשו' כיון שהולך אחרי רבים ואם את"ל שראינו באיזה תשובה שנטה מדרך זו אותה תשובה תדחה ולא כל תשובותיו ואם נאמר דשאני מה שכתוב בתשו' שהוא ספק ופושטו מדברי הפוסקים ואין בו ענין שהולך אחרי רבים אלא הוא מדברי עצמו הא נמי ליתא והרי כמה דינין חידש מרן מד"ע בב"י וקבלנו אותם: נאום הצעיר אברהם דיין ס"ט סימן כ"ח

שאלה בענין המוליתות שעושין פה אר"ץ יע"א שלשין עיסה עבה ועושין אותה רקיקות משוחות בשמן וממלאים