ויוסף אברהם שסט

למ"ש השע"ה הנז' ולא למה ששמע וגם לא ידענו מי בעל שמועה זו ונראה דעל כיוצא בזה סיים שם הרב מרן החבי"ב ז"ל דאף דקי"ל הילכתא כבתראי לא אמרינן הכי אלא כשדברי הראשונים באו על ספר מפורסם וידוע אבל מה שנמצא כתוב בתשובת גאון ז"ל ולא עלה זכרונו על ספר ידוע אפילו שימצא פוסק אחרון שיפסוק היפך הגאון הקודם לו איכא למימר דלא שמיע ליה לפוסק אחרון את דבריו ואי הוה שמיע ליה הוה הדר ביה וכן תפסו כל האחרונים ובנ"ד הדבר ברור שתשו' מהר"י קארו ומהר"ם מטראני ז"ל לא נתגלו בימי מהרשד"ם ומהר"א חסון ואי הוה שמיע להו הוו הדרי בהו ע"כ. ומינה אנו למידין בנ"ד במכ"ש שהרי אפילו מהרשד"ם שהיה בזמן מרן ועכ"ז כתב עליו מרן החבי"ב שאילו ראה תשובת מרן ומהרימ"ט היה חוזר בו א"כ כ"ש מרן החבי"ב והרב שער המים שהיה ביניהם זמן מרובה וחכמתו ובקיאותו נפלאה שאנו אומרים שהרב שע"ה אילו ראה דברי מרן החבי"ב שכתב להדיא שקבלנו הוראות מרן ז"ל אפילו למה שכתוב בתשובות שודאי היה חוזר בו וגם הרב החיד"א לא הוה כמסתפק בדבר ועוד דכבר כתבתי לעיל כי הרב הלכות קטנות בח"א סי' קפ"ב כתב שם בנו המני"ח ששמע ממר זקנו כי בימיו חזרו גאוני צפת ת"ו וחידשו ההסכמה וקבלתם לשמוע אל דברי מרן ודבריו אפילו באלף לא בטיל ואם יש הפרש בין במ"ש בב"י ובש"ע למ"ש בתשו' למה לא ביאר את דבריו להדיא כי תשובות מרן כבר נדפסו בימי בנו של מרן והיה לו להודיע דבר זה ולא לסתום אם אמת הדבר שכך הוא. ועוד כי נראה שנעלם ממנו דברי מהראנ"ח שהביא הרב החבי"ב שכתב וכבר נתקבל עלינו מהריק"א לרב ללכת בכל הוראותיו ומדכתב ללכת בכל הוראותיו ולא פי' במ"ש בב"י ובש"ע נראה דבכל הוראה קאמר ועוד דכיון דמצד קבלה נגעו בה ולא מצר הסכמה א"כ יכולין ציבור שקבלו עליהם דיין לומר לזה קבלנו אותך ולזה לא קבלנו

ועוד נראה כי מצינו להרב החבי"ב בכללי הפוסקים שהביא משם מהרימ"ט חח"ה סי' כ"ב שכתב דמ"ש מהרי"קו דאם בא דברי הקדמון על ספר ידוע ודאי שראה אותו אחרון וחלק עליו היינו בפוסק אחרון שכותב הלכות פסוקות אבל מי שכותב תשו' בראיות אם איתא דשמיע ליה הך סברא דפוסק הקדמון לא הוה שתיק מינה להביא סברתו ולסותרה אלא מסתמא לא שמיע ליה