ויוסף אברהם שסח

שכתב בתשובה גם נעלם ממנו דברי מרן מה שפי' בשני המקומות הנז' בההיא דסי' ע"ב עי"ש. ועוד דכיון דהוא כתב דההיא דפ' הרואה לא לענין פסק דין איתמר אלא לענין פי' א"כ נמצא דכאילו בפסקים לא נזכרה כלל אלא בתשובה דוקא ובכה"ג ודאי דאזלינן בתר התשו' ועל אופן זה לא נתנו כלל ואדרבה הרב ברכת אברהם משום שראה להטור ואחיו שכתבו הם שהפסקים אחרונים לכן כתב שזו אינה בכלל כי הוא פי' ולא פסק

שו"ר שספק דידן כבר נסתפקו בו בדור שלפנינו חכמי ורבני אר"ץ יע"א והרב המופלא כמה"ר אברהם סיתהון ז"ל בעל המחבר ס' מלל לאברהם שהביא להם ראיה ממה שכתב נדון זה בפי' הרב בעי חיי ח"א סי' ע"ג שכתב וז"ל ומ"מ אפילו דנימא דפליגי לענין הלכה אין ספק שראוי לפסוק הלכה כמהר"י קארו במ"ש בתשובות א"ה וכמהר"ם מטראני שהם היו גדולים ומפורסמים בהוראה ובפרט רבן של כל ישראל מהר"י קארו שעליו סומכין בכל תפוצות ישראל צאו וראו מ"ש מהראנ"ח בח"א סי' ק"ט על מהרי"ק ז"ל וכבר נתקבל הרב ז"ל עלינו לרב ללכת אחר הוראותיו ע"כ. ואם על דבריו בחיבור שהיה טרוד בפי' דברי הטור ולאסוף כל הסברות כתב כן כ"ש על דבריו שבתשו' שהם הלכה למעשה דודאי דקדק בהם הרבה וכמ"ש מהרי"ל בתשו' סי' ע"ו ואע"פי שהר"י בן הרא"ש והבאים אחריו כתבו דיש לילך אחר הפסקים של הרא"ש ולא אחר מ"ש בתשו' אינו ענין לזה כלל דהתם הוא כשהרא"ש סותר עצמו מהפסקים לתשו' אבל כשאינו סותר את דבריו ודאי דאין הפרש בין הפסקים לתשובות עי"ש. הרי להדיא דסבר לה מר מרן החבי"ב דאדרבה מ"ש בתשו' הוא יותר מדוקדק משא"כ בחיבור שהיה טרוד בפי' דברי הטור ואם אנו קבלנו הוראותיו אפילו במ"ש בחיבור שהיה טרוד לפרש דברי הטור ולאסוף סברות הפוסקים כ"ש שקבלנו הוראותיו במ"ש בתשו' שודאי יותר דקדק בהם כדברי מרן החבי"ב שהם הלכה למעשה ומדברי מרן החבי"ב פשטו ספיקם חכמי ורבני אר"ץ ללכת אחר דברי מרן גם למ"ש בתשו'. ואף שראו להרב החיד"א ז"ל בסי' כ"ה שאף שראה להרב משאת משה והרב נחפה בכסף שכתבו שאף למ"ש בתשו' קבלנו הוראותיו והוא כתב עליהם ואינו מוכרח ואחר שראו דברי מרן החבי"ב לא חשו לדבריו כלל ואפילו להוציא ממון ואף אנן בדידן אחר שראינו דברי מרן החבי"ב לא נחוש